היום השבעה-עשר, או – ביי ביי לונדון

כמו אתמול, גם היום הוחלט לעשות דברים שטרם עשינו. הדבר הראשון היה להכנס לבית הקפה הקרוב לדירה שלנו. אנחנו כאן כבר שבוע, וטרם ישבנו במקום שמציג בחזית קומקומי תה עם ציורי פילים ושמלה ורודה משנות החמישים שנקרא "קפה וינטאג' ". לכבוד הבוקר הבריטי האחרון שלנו רציתי ארוחת בוקר בריטית כפי שאכלנו בעשרת הימים הראשונים. כאשר התיישבנו הבנתי שעשרה ימים של ביצה שלוקה, טוסטים, בייקון, שעועית אפויה ועגבניה מבושלת קלופה הספיקו לי לחלוטין. ע"ד והבנזוג הזמינו שניהם ארוחת בוקר סטנדרטית. אנחנו הזמנו ואפל בלגי עם בננה וקינמון (הגדול ואני) ומאפין שוקולד (הקטנה). יום אחרון לחופשה, אין סיבה לשמור על ארוחות מאוזנות. אחר כך, מלאת סוכר ונטולת ויטמינים הקטנה הסתובבה איתי בקומה של הוינטאג', בין נעליים, שמלות וסוודרים צמריריים.

כשסיימנו את האוכל התיישב בשולחן לידינו גיק מצוי. היה קל לזהות אותו על פי הציור של דארת' ווידר ששורטט סביב לוגו התפוח הנגוס שעל המחשב הנישא שלו. הוא זיהה אותנו על פי המחמאות שנתנו לציור העטיפה שלו ("זוהי גם אימפרית רשע", הוא הסביר בחיוך), ועל פי חולצות הפיירפליי המתואמות שלבשנו היום. הוא שאל לאן אנחנו מתכוונים לצאת, וכשהתוודיתי שאין לי מושג, הוא המליץ על קובנט גארדן. הוא אמר שיש שם הופעות רחוב שימצאו חן בעיני הילדים, ושהמקום מוצל, דבר חיוני ביום עמוס-חום כמו היום.

היות וכאמור, לא היו לנו תוכניות, הרעיון של קובנט גארדנס נשמע טוב כמו כל רעיון אחר. כמו כן, חשבתי לעצמי, בטח יש שם גנים. גארדנס, זה גנים. נכון? והילדים ישמחו להיות קצת בחוץ.

אחרי סיבוב קצר בדירה שכלל מילוי בקבוקי מים, מילוי בובות בתיק הגב של הקטנה, העברת הכביסה למייבש ומריבה על נעליים יצאנו לדרך. קובנט גארדנס התגלה כמקום דומה מאד למה שתואר בפנינו. הופעות רחוב לרוב, כולל קוסם שאיים לתקוע לעצמו מסמר בפנים, והקטנה כל כך נבהלה שהיא לא העזה להסתכל על ההופעה עד הסוף. איש שישב על כלום ושרק, איש שהעמיד פנים שהוא רץ אחרי הרכבת, ואיש אחד שרכב על חד אופן, התפשט ונותר עם חצאית טוטו כחולה בלבד.

בנוסף, דוכנים מאופק ועד קץ, מכל הבא ליד. בין השאר – תלבושות וינטאג', כובעי משטרה, תצלומים מלונדון, ציורי הכלבים הידועים (כמו אלה שמשחקים פוקר, אבל מכל מיני סוגים), פרפרים, צעיפים, ספלי חרסינה זערוריים, סכו"ם, קריסטלים, בובות, סיכות לבגדים ושלטי פאבים ישנים.

היה אפילו קצת צל פה ושם.

מה שלא היה הוא גן. אפילו לא קצת. מסתבר שהגארדנס כבר לא ממש קשורים לדשא. לפיכך היה צורך בתכנון מחודש. הבנזוג גילה שפארק סיינט ג'יימס קרוב יחסית, והופ – יצאנו לדרך.

היות וכבר הגיעה השעה שתיים בצהריים, וכולם היו זקוקים לתדלוק חדש בקלוריות עצרנו במקום מצוין לארוחת צהריים – "הרכב את הגלידה שלך בעצמך". תריסר טעמי גלידה למזיגה עצמית המתינו לילדים, שבסוף בחרו וניל ושוקלד. העיקר שהם תיזזו את המוכרת הלוך ושוב כדי לבדוק האם הם מחבבים פסיפלורה ברוטב אוכמניות וחמאת בוטנים. או משהו.

הבנזוג ניסה להסביר למוכרת איך מכינים קפה קר וקיבל קפה פושר עם קרח בפנים ובלי סוכר. אני החלטתי שאני זקוקה לפחמימות מהסוג המטוגן, ולפיכך חציתי את הרחוב לדוכן פיש אנד צ'יפס. מבין הארוחות המוצעות בחרתי את זה שהגיעה עם שריפסים, הכל מטוגן ומומלח היטב. תענוג לעורקים שלי. הילדים היו שמחים, הבנזוג הרווה את צמאונו לקפאין (גם אם לא קר מספיק), ויצאנו שוב לדרך.

פארק סיינט ג'יימס נמצא ליד כיכר טרפלגר ומכיל עשרות מוניות, דשא, המון עצים, ובערך מליארד בעלי כנף. יש כאלה שמשכשכים במים, יש כאלה שעפים על העצים ויש כאלה שמחרבנים על העוברים ושבים, אבל לכולם יש נוצות.

הילדים התחילו במקהלת "איפה גן השעשועים שהבטחתם לנו? אין כאן מגלשות / סולמות / ילדים אחרים", עד שהגיע הברבור הלבן הראשון ובעקבותיו המוני ברווזים, והילדים מיד עברו לנסיונות לתפוס ו/או ללטף את היצורים המכונפים. הבנזוג ואני נשענו על עץ, האזנו לציוץ ציפורים וטפחנו לעצמינו על הכתף על הרעיון המבריק. כמובן שתוך עשר דקות הקטנה היתה צריכה פיפי, ואחרי עשרים דקות היא נתקעה באבן קטנה והתחילה לדמם, אבל עדיין – היה אחר צהריים שליו ונעים.

מהפארק המשכנו לכיוון ארמון באקינגהם. עוד לא היינו שם (רק ראינו מרחוק באיזשהו סיבוב אוטובוסים לפני 15 שנים), וזה ארמון. אמיתי. עם מלכה והכל!

הארמון לא מאד מרשים מבחוץ, אבל יש שערים מצופי זהב ופסלים מעניינים שאפשר להתווכח על משמעותם, והמון פרחים. בין לבין הגדול התחיל לדבר איתי על ההשוואה בין "הבריון של ארצ'ר" לבין "המהלכים בקצוות" והבנזוג לקח את הקטנה מהר מהר קדימה, כדי להמנע מספוילרים.

נסענו מתחנת ויקטוריה, והבנזוג חשב שאנחנו נוסעים ישר הביתה, אבל אני נזכרתי שיש לשליחת האלים תמונה ממש מגניבה ברציף תשע ושלושה רבעים בתחנת קינגס קרוס, ולפיכך היינו חייבים לעצור, לטפס שלוש קומות, לחצות שתי תחנות (כי התמונה צולמה באיזור של הרכבת העלית, לא של הרכבת התחתית), למצוא תור ארוך של אנשים, לעמוד בקצה, לעבור שתי מריבות של "אני בגריפינדור!" "אבל אני רוצה את הצעיף האדום!" "את צריכה את הצעיף הירוק!" ואמא אחת שמנסה לפשר בין הנצים ולשכנע את הקטנה שהיא אמורה להיות בהפלפאף, להצטלם שלוש פעמים – פעם אחת הגדול (גריפינדור), פעם אחת הקטנה (גריפינדור), ופעם אחת הקטנה (גריפינדור) עם אמא שלה (רייבנקלו, כי… נו… אתם מכירים אותי), להכנס לחנות הספרים הקרובה, להצליח להמנע מלהכנס לחנות של הארי פוטר כי כבר הוצאנו הרבה-יותר-מדי-כסף בממלכה המאוחדת, לחצות שוב את התחנה ולרדת שלוש קומות, חזרה לקו ויקטוריה של הרכבת התחתית, להדחס עם המוני אנשים שמשום מה החליטו לנסוע איתנו הביתה, לרדת תחנה אחת מוקדם מדי כי רצינו להזדכות על כרטיסי האויסטר שלנו, לגלות שהמודיעין לא עובד יותר, ללכת ברגל הביתה, להתמוטט על המיטה, להזכר שהפיה מגיעה לבקר היום, לרוץ למקלחת, לשלוח את הבנזוג לפשר בין הילדים שהתחילו לריב שוב על משהו, לתת חיבוק לפיה, להזמין פיצה, לאכול פיצה, להשכיב ילדים לישון, לארוז, להכנס לדכאון כי מחר חוזרים לארץ, לנסות לעשות צ'ק אין מרחוק, לגלות שהאינטרנט שוב מת, ולכתוב את הפוסט האחרון הרשמי לטיול המשפחתי בממלכה המאוחדת בוורד. כי אין אינטרנט.

Seems legit.

דברים שלמדנו היום:

  • האנשים שמסדרים את התור לצילום ברציף תשע ושלושה רבעים ממש ממש נחמדים, ואפילו מנסים לשדל אנשים להצטלם עם הצעיף הזנוח של סלית'רין.
  • פארק סיינט ג'יימס ממוקם היטב וממש ממש נחמד, אבל היינו צריכים להביא איתנו שמיכת פיקניק.
  • בדרך הביתה הקטנה הסבירה מדוע היא היתה מאוכזבת מהפארק – כי היא לא רצתה שהבובות שלה יתלכלכו (מהעלים על האדמה), כי לא היו מתקנים, וכי הדשא לא היה מלאכותי.
  • לגדול שלי יש פרשנות שונה לחלוטין לסוף של "המהלכים בקצוות", אבל לא הספקנו לדבר על זה.
מודעות פרסומת

2 responses to this post.

  1. Posted by יעל on יולי 16, 2013 at 11:47 pm

    אז לא היה מסע אופניים נודיסטי ליד באקינגהאם כמו שעשו לכבודנו?

    להגיב

  2. *סקרנית לגבי הגדול והמהלכים בקצוות*

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: