Posts Tagged ‘icon’

משהו סופר מגניב

הבנזוג, כידוע, עומד להרצות באייקון. לכבוד המאורע המשמח הלז הופק סרטון. בהיותי סופר-מקורבת לבנזוג (היד בהתחלה – היא שלי!), השגתי זכות ראשונים לאמבד את הסרטון כאן, והרי הוא לפניכם:

אייקונאייקונאייקנאייקון!

רגע לפני שאני כותבת את הפוסט המפורט להפליא לגבי למה ההסכם החדש כל כך גרוע, פורסמו המלצות לאייקון 2011 הבא עלינו לטובה. הרשו לי לעזור לכם להתמקד.

תחת הכותרת "ספרות וכתיבה" תמצאו את הדברים המגניבים הבאים:

  • במקום הראשון, הרצאתו של הבנזוג לגבי השמדת עולמות. שמעתי אותה לפניכם (מהיתרונות של לשכב עם המרצה), והיא מעולה.
  • הרצאתו של קני לגבי הגירוש מגן העדן במד"ב. קני ידוע בהרצאותיו במעמיקות והמרתקות, וחבל לפספס אותו.

רצועת דיאנה ווין ג'ונס!

השנה לקחתי על עצמי להפיק את הרצועה הזו (כי התחייבתי לא לעשות כלום באייקון). ברצועה תמצאו הרצאות מגניבות, פאנל עוד יותר מגניב והכי חשוב – סדנת ופיסול הטירה הנעה בהנחייתה של הנסיכה הבלתי-נלאית וסדנת אוריגמי של דפנה מלאת המרץ!

רצועת הספקנות!

במסגרת "האצה לא עושה כלום באייקון" נידבתי את הספקנים להרים רצועה מגניבה ברמות-על. הרצאות מבוא, הרצאות למתקדמים ופאנל סופר-מגניב שמכיל טולקינאית אחת וקני.

ו… גם הרצאה שלי (כמה מפתיע) תהיה באייקון. משום מה היא מסווגת תחת "מדע ואקדמיה". נו, שיהיה. מה שחשוב הוא שתגיעו ותעשו רעשים מהקהל.  ההרצאה "תתחדש, יש לך מחלה נכחדת!", והפעם היא אפילו קשורה לנושא של הכנס. היא תעסוק בחזרתן של מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם. כן, יהיו גם זומבים…

והכי הכי חשוב – הפקות מקור מגניבות להפליא (שלשם שינוי בכולן אוכל לשבת בקהל במקום להתרוצץ מאחורי הקלעים)!

יש לנו שתי העלאות של דוקטור הוריבל (שריינו מקום לשתיהן, לכולנו), פאנל ערפדים לרגל יציאת הספר של הוד בוג'יותה, ולשיר בכל הכוח המאממים שגורמים לרעיון של שירה בציבור להיראות אולטרא-מדליק.

בקיצור, אנשים, בואו!

Year of Yaels

אחת בתחרות "עולמות", אחת ב"גפן" ושתיים ב"עינת".

חיבוקים לרוב, נהדרות שלי – אני מאד גאה בשתיכן 🙂

פרס גפן נסגר היום!

מה זה פרס גפן?

פרס גפן הוא פרס ספרותי המוענק כל שנה ליצירות בולטות בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה, מזה עשר שנים. עכשיו, ממש עכשיו, מסתיימת ההצבעה לשלב א', שהוא שלב הניפוי הגדול. חמש היצירות הטובות בכל אחד מהתחומים יעלו להצבעה בשלב ב', במהלך פסטיבל אייקון.

ואם לא קראתי הכל?
אין בעיה – ניתן להצביע רק לחלק מהסיפורים או הספרים. עצם ההצבעה חשובה.

יש לך המלצות?
כן. נדבר עליהם מחר.

מה זה עוזר לי? מחר ההצבעה כבר תסגר.
נכון. אז מהר – להצביע עכשיו! אחרת לא רק שלא תהיה לך השפעה על הסיפורים שיעלו לשלב ב' – אני גם אזלזל בך לשארית חייך על ההתחמקות מההצבעה!

טוב, נו. איפה מצביעים?
כאן. אני כבר הצבעתי. ואתם?

סיכומאייקון

בואו נתחיל מהסוף –
הבנזוג היה באייקון, מה ששיפר לאין ערוך את חווית הכנס.

זה היה הכנס הראשון מזה שנתיים (?) שבו לא התנדבתי באופן פעיל בזמן הכנס. כלומר – הייתי חלק מועדת תוכן חובבים, אבל לא הרציתי או העברתי מועדון קריאה או משהו דומה. תכננתי להגיע למלא הרצאות שנשמעו לי מענינות. כמובן שזה לא הסתדר.

הנה תקציר אייקון שלי:

יום שלישי

בלי מלים

רציתי לכתוב על היום הראשון באייקון, אבל שמעתי את זה, ואני לא ממש יודעת איך להגיב.

היא היתה אמנית מוכשרת, ואשה מדהימה שנלחמה במאבק שקשה עד בלתי אפשרי לנצח בו.
יהא זכרה ברוך.

תוכניות זו הדרך של אלוהים לצחוק עלינו

אז למה אתם הולכים באייקון?
תוכניות…תוכניות

שנת סימני הקריאה

אייקון 2007.
נעמי: "הי, רוצה להצטרף לארוחת ערב עם קרול ברג?"
אני: (שותקת, נמנעת מלקפץ במקום, נושמת עמוק, ואומרת בקול השקול ביותר שאני יכולה) – "כן!!!!!1"

כנס המרחב המוכר, 2008.
נעמי: "הי, רוצה להצטרף לארוחת ערב עם לארי ניבן?"
אני: (שותקת, נמנעת מלקפץ במקום, נושמת עמוק, ואומרת בקול השקול ביותר שאני יכולה) – "כן!!!!!!!!!!!1"

היום, שיחת טלפון עם אמא שלי.
אמא: "הי, רוצה שאקנה לך כרטיס להופעה של פול מקארטני בתור מתנה ליום ההולדת שלי?"
אני: (צווחת בהיסטריה, מטרידה עוברים ושבים בבית הקפה) – "כן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1"

וכבר סיפרתי שאני מועמדת לגפן השנה?

פרס גפן

פרס גפן הוא פרס ספרותי המוענק כל שנה ליצירות בולטות בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה, מזה תשע שנים. עכשיו, ממש עכשיו, החלה ההצבעה לשלב א', שהוא שלב הניפוי הגדול. חמש היצירות הטובות בכל אחד מהתחומים יעלו להצבעה בשלב ב', במהלך פסטיבל אייקון.

זכאים להצביע בשלב א' רק חברי האגודה למדע בדיוני ולפנטזיה, מה שאומר שזו הזדמנות מצוינת לכל קוראי הבלוג שאינם חברי אגודה להתפקד לאגודה ולהצביע לפרס גפן!

בהמשך, הסיפורים הקצרים המועמדים השנה לפרס גפן או תקציריהם (או כלום. תלוי מה התפרסם אונליין).
כן, גם אני שם.

הסוף

אתמול ויתרנו על ההקרנה של סרטי המדע הבדיוני הישראלים, וסגרנו את אייקון בבית עם הפרקים החדשים של סטארגייט אטלנטיס. 
פתאום לא בודקים את לוח הזמנים של אייקון לפני שמצחצחים שיניים, לא מחפשים בייביסיטר ברגע האחרון, לא ממלאים מים בבקבוק, לא מחפשים את החולצה הטופיקית האחרונה בארון. הפלאפון שותק – אף אחד לא שולח הודעות SMSים כדי לקבוע הרצאות ביחד.
פתאום יש זמן לקפה של הבוקר ולא של ארומה, לחביתה ביתית ולא של סנדביץ' מהקפיטריה באשכול. 
ערימת הכלים כבר נכנסה למדיח, הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה, הספרים על המדף.
ודי, נגמר.