Posts Tagged ‘תכנון לעתיד’

מי החבורה שלי לאפוקליפסה?

מסתובב מם מטופש בפייסבוק שבמסגרתו חמשת החברים הראשונים ברשימת החברים שלך (שנקבעת על ידי אלגוריתם לא מובן ומשתנה אחרי ריפרוש) הם הם החבורה שתלווה אותך באפוקליפסה.
נו טוב.
מצד שני, התחלתי לחשוב על זה – מי באמת הייתי רוצה שיהיה לצידי באפוקליפסה? כמובן שיש סוגים שונים של אפוקליפסות, וכל אחד מהחברים יעיל למשהו אחר, אבל בכל זאת – מי? וגם, מה עושים בכלל? ולאור המצב ביפן – האפוקליפסה ממילא נראית קרובה מהרגיל…

המשפחה, כמובן, באה איתי. מנשא גב בהישג יד תמיד כדי לקחת את הקטנה, ושני תיקי גב גדולים מוכנים לעת צרה כך שאפשר לדחוף מלא בגדים פנימה ולעוף מהבית. באוטו יש שישיית מים מינרלים, אז זה אחלה. מבחינת אוכל אף פעם אין לנו כלום, אבל זה לא ממש משנה כי אם לא נצליח למצוא משהו – ממילא לא נשרוד יותר מדי.
הלאה.
כלי נשק אין לנו. נצטרך להשיג איכשהו. אבל יש מכשירי קשר למרחק סביר.

צפונה או דרומה? בצפון מזג האוויר טוב יותר, יש מים ומיני עשבים, וגם חיות. מצד שני בדרום יש יותר מרחבים ופחות בני אדם כך שלא סביר שהזומבים יגיעו לשם. מצד שני גם כוחות ההצלה לא יגיעו לשם כל כך מהר ולגווע בצמא לא נשמע כמו משהו שהייתי רוצה לעשות.
אז צפונה, ולהקפיד להתרחק מדרכים ראשיות.

מה עם החברים?

קני והמוכשרת תקועים בירושלים. הם יצטרכו לצאת משם בכוחות עצמם ולפגוש אותנו במקום מוסכם מראש, אלא אם נחליט מראש שהרי יהודה הם מקום הגיוני להגיע אליו. האלפית והמלאך האפל מגיעים מבאר שבע ואין להם רכב, להם יהיה קשה להצפין עד אלינו. מצד שני, הם יכולים לגנוב ג'יפ (בכל זאת, באר שבע), והידע של המלאך האפל בהשרדות יועיל לנו פי כמה וכמה מכל דבר שנביא איתנו. נקבע איתם במקום ספציפי.
תושבי גושדן צריכים דרך להמלט משם. הכבישים יהיו פקוקים לאין שיעור. הנסיכה תהיה בסדר – היא על קטנוע, ורגילה במהמורות. המלכה והכלבלב יצליחו לנווט בכל דרך פתלתלה אפשרית ולצאת, אבל עדיין הייתי מעדיפה שהם גם כן יגנבו אופנוע ויטוסו משם בכל המהירות. כמובן שאופנוע חותך פקקים במהירות, אבל זומבים יכולים לתפוס אותך ולהוריד אותך ממנו בקלות. נצטרך לסמוך עליהם שיעשו את זה.
נועץ החרבות ואשתו יפגשו אותנו בדרך, אלא אם הם יקימו חבורה משל עצמם – צריך להתחשב בגודל, כמובן, יש גבול למספר האנשים שאפשר להאכיל.

ומה אז?
נפגשים ונוסעים למקום מבודד, כמובן, ורצוי על הר שקשה לטפס עליו. לזומבים אין חוש ריח, ורובם ישארו בערים מלאות האנשים. הנסיון לפלוש למדינת ישראל מצד שכנותיה (או הנסיון ההפוך, תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים) יתקע במהירות בגלל הזומבים, או הקרינה, או מה-שלא-תהיה סיבת האפוקליפסה.

ואז מחכים, פשוט מחכים. אוכלים מה שיש, לומדים לגדל מה שאין, לומדים לחיות אחד עם השני. אני משערת שנקים מעין סוג של קומונה עם חוקים חברתיים זרחינאים ונחכה עד שהילדים יגדלו ויקחו פיקוד.
יהיה בסדר, הדור הבא כבר יודע איך להתמודד עם זומבים, ויש לי את התמונות להוכיח!