Posts Tagged ‘מניאק’

שלום, עולם?

אז זהו, עברתי. הרבה יותר מגניב כאן, כמובן. כי אפשר להכין פוסטים לפרסום מראש (נגיד, ממים מוסיקלים), ואפשר ליצור קובץ גיבוי, והכי חשוב – אפשר לעבוד על פלטפורמה חדשה ומגניבה עם עיצוב מגניב.
התחלתי בלייבא הכל ישירות מהמניאק, מה שלא עבד, כמובן. מסתבר שיש באג שגורם לייבוא של עשרות ולעיתים מאות תגובות מהמניאק ל WP. התוצאה היא עגמת נפש לכל הצדדים, בעיקר הצד שמוצא את עצמו מוחק תגובות ידנית בחצות ומקלל את היום שבו הוא פתח בלוג במניאק.
אבל עם הרבה עזרה מחברים, ועוד יותר מזל, הכל הסתדר.

ועכשיו…. עכשיו הגיע הזמן לעבוד. הוריי!

יש החלטה!

מעבירה את הכל לוורדפרס. לינק בוא-יבוא.

מעבר?

התחלתי להשתעשע ברעיון המעבר לפלטפורמה אחרת. את בלוג המחלות כבר פתחתי בוורדפרס, ועכשיו אני תוהה האם אני רוצה להעביר את הבלוג הזה לבלוגר.
אלג'יי היה המקום שבו כולם היו ב 2007, כשפתחתי את הבלוג כאן, מה שהיה השיקול העיקרי בבפתיחת הבלוג. מה גם שכל ההתנסות שלי בבלוגים עד אותה נקודה היתה "באופן טבעי", ומשם כל דבר היה שיפור (וואו! רסס!).

אבל עכשיו אני כבר גדולה ויודעת מה אני רוצה – אפשרות לשמור טיוטות, אפשרות להגדרת תאריך פבלוש מראש, שימוש בתגיות וקטגוריות, מגוון סגנונות לבחירה וכו'.
ההבדל העיקרי מבחינתי, ומה שמטה את הכף לטובת בלוגר היא אפשרות עריכת הטמל (לא קיים בגרסא החינמית של וורדפרס). זאת על אף שוורדפרס הוא פלטפורמת בלוגים מצוינת ואני מאד אוהבת אותה, רק שלא מתאים לי לשלם על בלוג אישי שמכיל רק את הגיגי הכתיבה והמשפחה שלי.

ד"א, מנגנון הייצוא של אלג'יי מייצא חודש אחד בכל פעם, ומייצא רק את הפוסטים ולא את התגובות. בלוגר משתמש בתוצר הייצוא של אלג'יי ואילו וורדפרס מייבא בעצמו הכל (כולל תגובות וקטגוריות). כלומר הדרך בכל מקרה תעבור דרך וורדפרס.

השאלה היא – אם אעבור, מי יעבור איתי?

ניצוץ ראשון

זו הפעם האחרונה שפיבלשתי משהו.
לא התכוונתי לא לכתוב, אבל היה עומס בעבודה, ואז הכנות לפנטסיקון, ואז עוד עומס, ואז…
בקיצור – לא כתבתי, ואני מרגישה שחלק מחיי נעלם אל השיכחה בשל חוסר התיעוד.
לא קראתי גם, שזו בעיה עוד יותר גדולה, כי פספסתי חלקים עצומים מחיי החברים שלי, ולא חיבקתי אותם בזמן, ולא אמרתי להם שהכל יהיה בסדר בסוף, ולא עשיתי שום דבר שחברה אמיתית אמורה לעשות.
העבודה עדיין כאן, והבלגן והעומס רק צפויים לגדול בחודשים הקרובים.

אז יש לי בקשה אגואיסטית להפליא –
אם יש משהו שאתם צריכים עוד כתף בשבילו – תשלחו מייל, או תתקשרו, או תסמסו, ואני מבטיחה להיות שם. ואם יש פוסט מעולה להפליא שכתבתם – תשלחו לינק. אני אשתדל לקרוא.

ואל תשכחו אותי…

דברים שנפלו לחיקי

אז התפרסמה ההודעה הזו בפורום כותבי מד"ב, וגררה אחריה פתיל משועשע משהו (ולאלה שלא עומדים בפיתוי ונכנסים לקרוא את פתיל האירוח המדובר – ה"מומחה" הוא אדם עילג להפליא. התשובות שלו הפכו את יומי לבהיר לאין שיעור).

וגם – המלכה מנהלת את תחרות שירי הסייפיקו, והיא פרסמה הודעה שמזרזת מחברים לשלוח את פרטיהם. במשקל 5-7-5, כמובן.

ויומולדת 10 שמח למניאק (נדלק לי אייקון שמספר על זה, אז אני יודעת…)

אנשים טובים יש מסביב. חבל שהעבודה שלי מונעת ממני לראות את זה.

שבוע מגעיל ושאר תוספות

* התנגשו בי ברמזור אדום. אני בסדר, האוטו הלך פאקקט (עדיין מחכה שהדלת מחו"ל תגיע, בינתיים עם אוטו חליפי).
* הבנזוג במילואים הרבה-יותר-מדי-זמן.
* נזפו בי שאני לבושה באופן שלא הולם את מקום העבודה.
* בזמן סיבוב הקניות שנועד להשלים את המלתחה שלי (בעקבות הסעיף הקודם) קיבלתי מכה בקרסול, וצלעתי את דרכי במשך שלושה ימים ולילות.
* לכבוד האלווין, מי שמתחזקים את המניאק החליפו את הכותרת לציור זומבים כלשהו. אני שונאת זומבים.
* ועכשיו, בתור קינוח, חתוליק נעלם, ויורד גשם, ואני לא מוצאת אותו, והבנזוג (כאמור) במילואים ולא יכול לחפש אותו (כי הוא תמיד מוצא דברים אבודים).

בזרחין בשבוע שעבר צבעתי לוח שעם גדול בצבע מגנטי. אחרי ייבוש מלא התברר שהוא לא מצליח למגנט דבר, פרט לחתולים (זה בזמן שעוד היו לנו שניים. ראו סעיף קודם). על החלק שצבוע בצבע רגיל הדבקתי צדפים ואטבי כביסה, כך שניתן להשתמש בזה לתליית פתקאות.

מישהו מעוניין בחצי לוח שעם גדול חצי צבוע?

—-

באותו זרחין גיליתי שכל חברי הטובים לא מכירים את דיימון ראניון. הגיע הזמן להחליף חברים, לדעתי.

—-

יומיים לנובמבר. אמא'לה.

כתיבה וקיטורי טכנולוגיה

אבדן תמונה ומציאתה

לפני מספר ימים גיליתי שבמקום תמונת הפרח החביבה שלי, המניאק פותח לי תמונה של כוכב מוזר וירוק, וכתובת whitestar. ריפרשתי, פתחתי, סגרתי, ריפרשתי שוב, אבל דבר לא עזר – התמונה נעלמה.
חרשנו את גוגל, אבל לא מצאנו אותה גם שם. בצר לי, פניתי לתמונה אצתית אחרת, ובימים האחרונים "הסתובבתי" כשבמקום פרח זערורי לבן, תמונת המשתמש שלי היתה צמח ירקרק.
זה מטופש, אבל התעצבתי מכך. איכשהו התמונה הזו הפכה לסימן היכר שלי במניאק, ולקרוא פוסטים של חברים בלי התמונה הזו בראש העמוד הרגיש לא-נכון.
ואז הגיע המייל הבא מהמלכה (השמות שונו למניעת זיהוי אלו שלא משתמשים בפיירפוקס). הוא כתוב בסינית, ברובו, אבל אני מצטטת אותו כאן לטובת כל אלה שמדברים סינית ויכולים להבין –


כשהתלוננת שאבדה לך התמונה ואמרתי לך שאני רואה את התמונה בבלוג, בעצם ראיתי אותה דרך ה cache ולא קלטתי את זה. אז במקום פשוט לשמור אותה מיד, חשבתי שמשהו במחשב שלך לא בסדר. ורק בעבודה ראיתי באמת תמונה אחרת. והיום בבית פתאום ראיתי גם כן את התמונה החדשה, ורק אז קלטתי שהישנה כל הזמן היתה שמורה לי במחשב! ואני כזו טיפשה שלא חשבתי על זה קודם.

אבל מאוחר מדי, כי היא כבר התחלפה.

חיפשתי מיד ב cache של האקספלורר, כי לא גלשתי איתו כבר די הרבה זמן וקיוויתי אולי היא עוד שם. מצאתי שם את התמונות של כל שאר האנשים בגוגל, את שלך לא. אז התקנתי תוסף פיירפוקס שמאפשר לצפות בתמונות ששמורות בקש (כי אצלו זה מקודד בצורה מוזרה), ועברתי על כל התמונות ואצלך ראיתי את החדשה. ואז נזכרתי שהכלבלב לא גולש הרבה בפיירפוקס וקיוויתי שאולי אצלו היא עוד לא התחלפה. אז התקנתי אצלו את התוסף ובאמת מצאתי שם את התמונה! והרי היא מצורפת למייל זה.

בקיצור, המלכה הצילה את היום. הריעו כולם!

(והנה, התמונה שלי שוב כאן, בבטחה, בראש הדף).

No assembly required

זה לקח קצת פחות משנה, אבל סוף סוף יש גם כותרת משנה לבלוג הזה. מזל טוב לכולם.

דמיונות פרועים

אני עושה כאן נסיונות בסקריבפייר, שהוא דרך להעלות פוסטים ישירות, בלי להתחבר קודם לחשבון שלי. בואו נראה אם זה עובד. אחת, שתיים, ו…

(ופרט לבום ענק, דבר לא נשמע עוד בארץ).