Posts Tagged ‘מניאק’

שלום, עולם?

אז זהו, עברתי. הרבה יותר מגניב כאן, כמובן. כי אפשר להכין פוסטים לפרסום מראש (נגיד, ממים מוסיקלים), ואפשר ליצור קובץ גיבוי, והכי חשוב – אפשר לעבוד על פלטפורמה חדשה ומגניבה עם עיצוב מגניב.
התחלתי בלייבא הכל ישירות מהמניאק, מה שלא עבד, כמובן. מסתבר שיש באג שגורם לייבוא של עשרות ולעיתים מאות תגובות מהמניאק ל WP. התוצאה היא עגמת נפש לכל הצדדים, בעיקר הצד שמוצא את עצמו מוחק תגובות ידנית בחצות ומקלל את היום שבו הוא פתח בלוג במניאק.
אבל עם הרבה עזרה מחברים, ועוד יותר מזל, הכל הסתדר.

ועכשיו…. עכשיו הגיע הזמן לעבוד. הוריי!

מודעות פרסומת

יש החלטה!

מעבירה את הכל לוורדפרס. לינק בוא-יבוא.

מעבר?

התחלתי להשתעשע ברעיון המעבר לפלטפורמה אחרת. את בלוג המחלות כבר פתחתי בוורדפרס, ועכשיו אני תוהה האם אני רוצה להעביר את הבלוג הזה לבלוגר.
אלג'יי היה המקום שבו כולם היו ב 2007, כשפתחתי את הבלוג כאן, מה שהיה השיקול העיקרי בבפתיחת הבלוג. מה גם שכל ההתנסות שלי בבלוגים עד אותה נקודה היתה "באופן טבעי", ומשם כל דבר היה שיפור (וואו! רסס!).

אבל עכשיו אני כבר גדולה ויודעת מה אני רוצה – אפשרות לשמור טיוטות, אפשרות להגדרת תאריך פבלוש מראש, שימוש בתגיות וקטגוריות, מגוון סגנונות לבחירה וכו'.
ההבדל העיקרי מבחינתי, ומה שמטה את הכף לטובת בלוגר היא אפשרות עריכת הטמל (לא קיים בגרסא החינמית של וורדפרס). זאת על אף שוורדפרס הוא פלטפורמת בלוגים מצוינת ואני מאד אוהבת אותה, רק שלא מתאים לי לשלם על בלוג אישי שמכיל רק את הגיגי הכתיבה והמשפחה שלי.

ד"א, מנגנון הייצוא של אלג'יי מייצא חודש אחד בכל פעם, ומייצא רק את הפוסטים ולא את התגובות. בלוגר משתמש בתוצר הייצוא של אלג'יי ואילו וורדפרס מייבא בעצמו הכל (כולל תגובות וקטגוריות). כלומר הדרך בכל מקרה תעבור דרך וורדפרס.

השאלה היא – אם אעבור, מי יעבור איתי?

ניצוץ ראשון

זו הפעם האחרונה שפיבלשתי משהו.
לא התכוונתי לא לכתוב, אבל היה עומס בעבודה, ואז הכנות לפנטסיקון, ואז עוד עומס, ואז…
בקיצור – לא כתבתי, ואני מרגישה שחלק מחיי נעלם אל השיכחה בשל חוסר התיעוד.
לא קראתי גם, שזו בעיה עוד יותר גדולה, כי פספסתי חלקים עצומים מחיי החברים שלי, ולא חיבקתי אותם בזמן, ולא אמרתי להם שהכל יהיה בסדר בסוף, ולא עשיתי שום דבר שחברה אמיתית אמורה לעשות.
העבודה עדיין כאן, והבלגן והעומס רק צפויים לגדול בחודשים הקרובים.

אז יש לי בקשה אגואיסטית להפליא –
אם יש משהו שאתם צריכים עוד כתף בשבילו – תשלחו מייל, או תתקשרו, או תסמסו, ואני מבטיחה להיות שם. ואם יש פוסט מעולה להפליא שכתבתם – תשלחו לינק. אני אשתדל לקרוא.

ואל תשכחו אותי…

דברים שנפלו לחיקי

אז התפרסמה ההודעה הזו בפורום כותבי מד"ב, וגררה אחריה פתיל משועשע משהו (ולאלה שלא עומדים בפיתוי ונכנסים לקרוא את פתיל האירוח המדובר – ה"מומחה" הוא אדם עילג להפליא. התשובות שלו הפכו את יומי לבהיר לאין שיעור).

וגם – המלכה מנהלת את תחרות שירי הסייפיקו, והיא פרסמה הודעה שמזרזת מחברים לשלוח את פרטיהם. במשקל 5-7-5, כמובן.

ויומולדת 10 שמח למניאק (נדלק לי אייקון שמספר על זה, אז אני יודעת…)

אנשים טובים יש מסביב. חבל שהעבודה שלי מונעת ממני לראות את זה.

שבוע מגעיל ושאר תוספות

* התנגשו בי ברמזור אדום. אני בסדר, האוטו הלך פאקקט (עדיין מחכה שהדלת מחו"ל תגיע, בינתיים עם אוטו חליפי).
* הבנזוג במילואים הרבה-יותר-מדי-זמן.
* נזפו בי שאני לבושה באופן שלא הולם את מקום העבודה.
* בזמן סיבוב הקניות שנועד להשלים את המלתחה שלי (בעקבות הסעיף הקודם) קיבלתי מכה בקרסול, וצלעתי את דרכי במשך שלושה ימים ולילות.
* לכבוד האלווין, מי שמתחזקים את המניאק החליפו את הכותרת לציור זומבים כלשהו. אני שונאת זומבים.
* ועכשיו, בתור קינוח, חתוליק נעלם, ויורד גשם, ואני לא מוצאת אותו, והבנזוג (כאמור) במילואים ולא יכול לחפש אותו (כי הוא תמיד מוצא דברים אבודים).

בזרחין בשבוע שעבר צבעתי לוח שעם גדול בצבע מגנטי. אחרי ייבוש מלא התברר שהוא לא מצליח למגנט דבר, פרט לחתולים (זה בזמן שעוד היו לנו שניים. ראו סעיף קודם). על החלק שצבוע בצבע רגיל הדבקתי צדפים ואטבי כביסה, כך שניתן להשתמש בזה לתליית פתקאות.

מישהו מעוניין בחצי לוח שעם גדול חצי צבוע?

—-

באותו זרחין גיליתי שכל חברי הטובים לא מכירים את דיימון ראניון. הגיע הזמן להחליף חברים, לדעתי.

—-

יומיים לנובמבר. אמא'לה.

כתיבה וקיטורי טכנולוגיה