Posts Tagged ‘לפני פרסום’

כתיבה, שכתובים ודרקון קטן

אתמול, ממש ממש אתמול, ניסינו להחליט מה יותר גרוע – לכתוב או לשכתב. לדעת המכשפה החביבה עלי, הכתיבה זה החלק הקשה, השכתוב זה רק ליטוש. כך גם לדעת הנסיכה. אני מחזיקה בדעה הפוכה (ושאף אחד לא יקשר לפוסט שבו אמרתי ההפך!). כנראה שהמשימה של שכתוב הספר הטילה עלי קדרות מסוימת. אני פשוט לא מסוגלת לגשת לאף אחד מהסיפורים שמחכים לי בכדי לסיים אותם.
כרגע הרשימה מונה שני סיפורי עקרות בית נואשות שהלכו אל הכלבלב וחזרו עם הערות, הסיפור של פרס עינת, שדורש כתיבה מחדש, ו"בלדה לחובש".
חוץ מאלה יש את הסיפורים הבלתי גמורים שלי, שמחכים שמישהו יסיים אותם. יש מתנדבים בקהל?
וזה בלי שני הסיפורים שטרם התחלתי לכתוב בכלל ורק מחכים שאני אבין שיש גבול לכמה פעמים אפשר לחזור על משפטי פתיחה בראש. באיזשהו שלב חייבים לשבת ולכתוב אותם.

אז בתור התחלה, אתמול שכתבתי את הבלדה ושלחתי לקוראות הבטא הנפלאות שלי. היא תנוח קצת, ואחרי סבב נוסף תחזור לכלבלב. אחר כך נגמור את הסיפורים, ומתישהו נחזור אל הספר שלי.

ולקינוח, סמוג, האח המאומץ חדש שלנו. הוטרינר שלנו אסף אותו מבני ברק, טיפל בו, האכיל אותו, ואנחנו לקחנו אותו:

מודעות פרסומת

Buffy overdose ,Mid-Summer night dream and more vegetables

In every generation there is a chosen one. She alone will stand against the darkness, the actors who show in late, and the director's impossible memory loss and handwriting.
She is the water girl!

בתוקף תפקידי כנערת המים הרשמית של הפקת חלום ליל קיץ ב"עולמות", השתתפתי אתמול בחזרה הראשונה של קבוצה אחת. אוברון נשאר אוברון, אבל פאק וטיטניה התחלפו, ויצא מגניב ביותר. סוף סוף הבנתי על מה הנסיכה דיברה כשהיא הסבירה לי שבין שחקנים שונים יש דינמיקה אחרת. טיטאניה ואוברון הפכו מזוג צעיר ורומנטי לזוג ותיק ולמוד קרבות, ופאק זדוני יותר. אלו אותן מלים, אבל הדמויות שונות לגמרי.
היה מגניב, והתינוקת ריירה על המיטה של הנסיכה, ותרמה את חלקה בתור הטרקי (טרקר!).

ביום שלישי, אם ירצה שייקספיר, יהיה לנו גם פרנק, ואז נתחיל לעבוד ברצינות.

כמו שאפשר להבין מהפתיח – אני במנת יתר של באפי. המלכה הלוותה לי את הקסטות שלה, ואני צופה באדיקות כמעט כל יום. אנחנו באמצע העונה השניה, וכבר נרשמו שתי הצלחות. הראשונה היא שאני מסוגלת לצטט את הפתיח, והשניה היא שהתינוקת כבר מתכווצת בבעתה בכל פעם שמתחילה מוזיקת הפתיחה, ומחכה לרגע שהאמא המשונה שלה תסיים לרקוד במקום.
בינתיים הסדרה היא כמו שאני זוכרת אותה – משהו חביב לראות בערבים עם מוזיקת פתיחה מהמגניבות שיש. מצד שני, אנשים שאני מעריכה מאד אוהבים את הסדרה – אז אני נותנת לה הזדמנות להרשים אותי.

הספר קופא על שמריו. אני צריכה לכתוב מאמר על נרניה למימד העשירי , לסיים לתרגם מאמר לבלי פאניקה, לערוך ולשלוח שני מאמרים לאתר האגודה, ואז, ורק אז, אני אחזור לספר.
בצד האופטימי של הענין – סיפורי עקרות הבית הנואשות שלי כבר מסתובבים בעולם. אחד נשלח למרקורי והשני חזר עם הערות עריכה מהנסיכה אמש. סיפור אחר אמור להתפרסם במימד, ונכון לאתמול יש לי שני רעיונות חדשים לסיפורים (שאחד מהם גנוב מהבנזוג, אבל מה הסיכוי שהוא ידע על זה?).

קצת קלילות

נגנב ללא בושה מהנסיכה שחטפה ברשות מ- Warlordkittens

ארבע עבודות שעבדת בהן בחייך:
1. מורה פרטית (קצת אחרי התיכון, עבור תלמידים של המורה שלי לכימיה)
2. מזכירה טכנית
3. תמיכה טכנית (ניכסתי לעצמי את התואר אחרי שהגדלתי את הראש יותר מדי בתור מזכירה. טוב לעבוד אצל אבא).
4. מזכירה במשרד הבטחון (במשך חודש, בחופש הגדול, אי שם בערפילי חטיבת הביניים).

ארבעה סרטים שתוכלי לצפות בהם שוב ושוב.
1. שר"ה
2. star wars
3. הנסיכה הקסומה
4. space balls / galaxy quest

ארבעה מקומות שחיית בהם
1. פתח תקווה
2. אריאל
3. שוב פתח תקווה
4. כפר סבא

ארבע תוכניות טלויזיה שאת אוהבת לצפות בהן:
1. דוקטור הו
2. סטארגייט
3. בבילון 5
4. פארסקייפ (מה, אם לנסיכה מותר להגיד בבילון, מותר לי להוסיף עוד תוכנית מעולה שירדה טרם זמנה)

ארבעה מקומות שהיית בהם בחופשה (מה זה?):
1. איטליה
2. אנגליה
3. הררית (בירח הדבש, רק שלושה ימים, וכמעט לא יצאנו מהחדר, אבל זה עדיין נחשב, לא?)
4. חיפה (במשך ארבע שנים וחצי, ועדיין מתגעגעת לשם).  

ארבע מנות:
1. פירה עם בטטה והמון שמנת.
2. ביצה עין
3. כבד טחון פולני
4. מרק עוף של אמא שלי.

ארבעה אתרים שאתה מבקר בהם באופן יומיומי:
1. פורום אורט למדע בדיוני ופנטסיה.
2. LJ (כאשר המניאק עולה), או בבלוגים של חברים וחברות שמעדיפים מקומות אחרים.
3. בלי פאניקה
4. באופן טבעי

ארבעה מקומות שהיית מעדיף להיות בהם עכשיו:
1. בקפלה הסיסטינית, על הספסל הימני, עם כאב צוואר, אחרי שלוש שעות בהיה בתקרה ובעיטור הקיר המופלא המתאר את יום הדין.
2. בלונדון, עם הילד במנשא ועם הבנזוג לידי
3. בהופעה הראשונה של המחזה של הנסיכה ואלת הפיצה
4. כאן, ממש כאן, ועכשיו, כי יש מספיק זמן לכל הדברים האחרים.

ומעוז האושר השני – 
אחרי חזרה מגניבה לגמרי חזרתי הביתה מתודלקת, כמו תמיד כאשר אני שוהה עם אנשים יצירתיים. בניגוד לזרחין, הפעם הגעתי אפילו מספיק מוקדם כדי לפרוק את עודף היצירתיות, וכתבתי עבור הוד גרומיוטו ביקורת על "התגלות". 
אחרי שעתיים קיבלתי תשובה חיובית, ועכשיו נשאר רק לכסוס צפורניים עד שהיא תתפרסם. 
זהו, באופן רשמי כתבתי יותר ביקורות מאשר סיפורים. מענין האם זה אומר שאני צינית מדי, או שאני פשוט לא כותבת מספיק…