Posts Tagged ‘חיים אחרים’

מוגן: פוסט 2 מ 2

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

מודעות פרסומת

פוסט 1 מ 2

הפוסט הזה צריך להתחיל בפוסט אחר. זה הפוסט האחר במקומו המקורי. והנה הוא כאן, עם קצת פחות שירה מודרנית:

"זוכר את נובמבר? עננים-עננים בעיני…"
גלגל"ץ מזמזם מכל מקום – במיון ילדים, בזמן שנוסעים ל CT, ברנטגן. אפילו אני כבר מתחילה לסלסל לעצמי "ואיך זה שאת לא…. בוכה?"

מכירים את הרגעים האלה, שבהם העולם נרעד לרגע ואז חוזר למקומו? אבל בעצם, אנחנו עדיין רועדים בפנים?

הגיעה ילדה יפה וחולה למיון. לא "באמת" חולה – רק כאבי ראש. והקאות. ופרכוסים. מהבוקר. ובעצם….
כאבי הראש מעירים משינה. ונורת האזהרה הקטנה מתחילה להבהב בכתום. בחיי שהיא בריאה. באמת. לא ראתה רופא. או חדר מיון. עד היום. ובעצם….
גם היום לא ראתה חדר מיון כי היא מחוסרת הכרה כבר כמה שעות. וכאשר היא מתעוררת היא מתחילה לפרכס. ונורת האזהרה הקטנה מחליפה לאדום ומהבהבת חזק יותר, אבל אני עוצמת עיניים וסותמת אוזניים ומזמזת על העננים בעיניה של מירי מסיקה. והיא מתחילה לפרכס מחוץ לחדר של ה CT, ואמא מתחילה לבכות ואני מנסה לחשב בכמה מ"ל סליין צריך למהול דורמיקום כדי להרגיע ילדה ששוקלת 16 ק"ג.
וכל הזמן אני משוכנעת שנמצא משהו קטן. שאוכל להסתכל לאמא בעיניים. הילדה מורדמת. אבא איתה בחדר. אני והרנטגנולוג מחליפים בדיחות של תורנים ביום שבת בצהריים.
והתמונות מתחילות לעלות. ושנינו משתתקים. מכירים את הרגע הזה? שבו העולם רועד?
נוסעים בחזרה למיון ילדים. ההורים שואלים מה רואים ב CT. ואני מסתכלת להם בעיניים ובוחרת להם עוד חצי שעה של שקט.
"אני מצטערת, אני לא מבינה ב CT. נחכה לתשובה מוסמכת של הרנטגנולוג."
חצי מוח מסונן, יא שקרנית! עאלק לא מבינה ב CT. סתם פחדנית. ואז השיחות עם הנויורוכירורג, ועם מנהל טיפול נמרץ, ומתי היא אכלה בפעם האחרונה, ומתי אפשר לארגן MRI, וכל מיני מילים עפות מעל הראש שלהם.
והילדה היפה, הבריאה, שהגיעה עם כאבי ראש, מופנית לניתוח חירום לפני שהמוח שלה ידחק לעמוד השדרה בגלל גידול ענק שתופס חצי מוחון.

וכל מה שעובר לי בראש…
"ואיך זה שאת לאאאא בוכה?"