צ'ופר לחברים

צ'ופר מיוחד לקוראי הבלוג – ברכת זרחין חנוכה:

ברוך הוא זרחין הדג,
שהפגיש את כולנו בחג,
ועשה אנשים לחברינו,
וידידים לחתולינו [1] …אמן!

יחי פטרון האמנים, [2]
שבעוד הרבה שנים,
נזכור את מפגשי היצירה,
בפיסול, כתיבה ושירה…אמן!!

זיכרו גם את זרניך הבאג, [3]
שבעת מצוקה הוא נהג
לשמח לבבות פתאום,
ולפתוח את הפורטל לגיהנום[4]…אמן!!!1

פרשנות:
[1] – כידוע, זרחין יכול להתקיים אך ורק במקום בו שוהים חתולים. אין מה לעשות, ואין דרך להתמרד נגד זה.
[2] – זרחין הדג הוא הרי פטרון האמנים הבלתי ממומשים
[3] – בהעדרה של מיצי נוצר זרניך (כי אי אפשר לעשות זרחין בלי מיצי. כלל שנטבע שנים טרם היות הזרחין בכלל). בית זה נכלל לאחר לחץ אמיץ ובלתי מתפשר מצדי.
[4] – תזכורת לסדנאת הקריאה המעולה, שבמהלכה הוכרז כי פתיחת פורטל לגיהנום היא ה"ואז התעוררתי" החדש.

זרחנוכה

יש כללים בלתי כתובים לזרחין. למשל – ככל שמתכוננים יותר לפני כך יוצרים פחות תוך כדי. הפעם הכלל הזה התבטא בהכנת המחשב הנייד ליד הדלת שעות לפני שיצאנו מהבית רק כדי לקבל את ההודעה שהמאוורר שלו שבק חיים עשרים שניות אחרי שהדלקנו אותו.
כלל נוסף הוא יחס האנשים לנפח החדר. ככל שיש יותר אנשים למטר רבוע כך כמות היצירה פוחתת. לכן כאשר הגענו למעונה של הנסיכה וגילינו שכל נקודה בחדר מכוסה במזרחנים / חתולים או שילוב כלשהו של שניהם – הבנו שלא נצליח ליצור יותר מדי.
וכמובן הכלל הידוע – never get involved in land wars in asia. הכלל הזה חשוב במיוחד, היות והיוונים עברו עליו, הסתבכו במלחמה יבשתית כאן ולכבוד זה אנחנו מעלים באש ארבעים וחמישה נרות פעם בשנה, זבח לאלוהי החנוכיה.

כל ההקדמה הזאת כדי לספר שהגענו אל הנסיכה, פרקנו את המחשב והתינוקת, התפרקדנו על הספות (הנוחות להפליא) ולא זזנו עד אחרי חצות.

הדלקנו נרות ושרנו את ברכת זרחין המיוחדת לחנוכה שחוברה על ידי הבנזוג המוכשר להדהים שלי ועל ידי יעל החתולאית הטבעונית שאוהבת לנקות חנוכיות, ואכלנו כל מיני סוגי לביבות, והיה כיף למרות הכל (המחשב שקרס, הפקדת הפעוט אצל ההורים שלי ושבוע מחורבן בלי קשר).

ולכן זהו לא בזבוזרחין, אלא זרחנוכה, כי הכלל הרביעי והחשוב ביותר של זרחין הוא שלא מגיעים רק כדי ליצור. מגיעים כי זרחין הוא נקודת השפיות היחידה במהלך השבוע, ובלעדיו כולנו נקרוס. אני, לפחות.