סדנאת כתיבה שניה, והרעיון הזה מסתמן כאחד הרעיונות הגדולים של החודש.
נתחיל מהסוף – הבנזוג הקריא סיפור ששנינו היינו בטוחים שיש הרבה מה לעשות איתו, ושתי אושיות (שתיהן מועמדות לגפן השנה) הודיעו שהסיפור מצחיק, גמור, ורק זקוק לקצת ליטוש. עכשיו השאלה היא מה לעשות עם הסיפור הזה, אבל זה כבר לפוסט אחר.
אני ניצלתי כיוון אחר של הסדנא – לא סיפורים תקועים, אלא רעיונות להמשך הזרמה. הבאתי איתי קטע קצרצר, ראשוני, שהבעיה שלי איתו היא שאני יודעת מה צריך להיות בסיפור, אבל אין לי מושג איך לספר אותו. קיבלתי כמה רעיונות טובים, כולל מהבנזוג (שהפגין בקיאות מרשימה בעולם הזה. מסתבר שהוא באמת מקשיב לי כאשר אני מדברת…), ועזרו לי לפסול כמה רעיונות גרועים.
מיצי והמשתתף הנוסף הביאו רעיונות בלבד. הרעיון של מיצי היה מהמם, חזק וגראפי, ואני מקווה שהיא באמת תכתוב את הסיפור הזה. זה משהו שהייתי שמחה לקרוא. א' הביא רעיון שיכול להיות מענין, אבל הוא צריך לנקות את העומס הרגשי שהוא הכניס לדמויות שלו, ולתת לסיפור לספר את עצמו. מענין אם הוא ימשיך להגיע.
היה קטע משעשע שבו א' הציע לנסיכה לכתוב מיינסטרים, והנסיכה הזדעקה – "אבל אני רוצה לכתוב מדע בדיוני ופנטזיה, אחרת זה לא מענין!"
ועכשיו – לנסיכה ולמלכה.
מיותר לציין שהן שלוש רמות מעל כל השאר מבחינת כתיבה, נכון? אז לא נציין את זה.
שתיהן הביאו סיפורים תקועים, שתיהן גרמו לי לזעקת תסכול כאשר הבנתי שהן לא סתם מותחות אותנו, והסיפורים שלהן באמת לא גמורים, ושתיהן הקשיבו לנו כאשר דיברנו.
עדיין לא השתחררתי מהזהרורים בעיניים, כנראה. אני מדברת, הנסיכה מקשיבה, מהנהנת, רושמת לעצמה הערות, ובינתיים המחשבות שלי רצות 'למה היא מקשיבה לי? מי אני בכלל?'.
והיא מקשיבה. שתיהן מקשיבות.
וואו.
אז ככה –
זרחין היה רעיון מעולה מלכתחילה, וזרחין הכתיבה מתחיל להיות דבר מגניב שראוי להמשיך אותו. אני לא יודעת איך הוא בהשוואה לסדנאת כתיבה רגילה, אבל הוא מעודד כתיבה ושכתוב, מכריח אותי ואת הבנזוג לחשוב על הסיפורים שלנו, ומבחינתי – זו המטרה.
עקב נסיעתה של מיצי זרחין הדג הופך לאירוע לכבוד הפטרון הקדוש זרניך הבאג, היות וכידוע, לא ניתן לעשות זרחין בלי מיצי.
הזרניך הראשון יהיה זרניך אייקון, שבו נעבוד על ההרצאות שלנו, ואם יהיה זמן אולי גם נקשט את המקרר של הנסיכה. אחר כך אייקון, ואחר כך נראה.
אני רוצה עוד זרניכי כתיבה, אני רק מקווה שלנסיכה לא נמאס להעביר אותם.
אה, וגם מצאתי עבודה.
זהו, מצב רוח טוב לשם שינוי.
משכתבת את החיים 