Posts Tagged ‘ברון’

סופר זרחין וברון

שברתי את הזרת ברגל שמאל. כתוצאה מכך הודעתי שכל הזרחינים מעתה ועד עולם צריכים להיות במקום שאליו לא צריך לצעוד, ועדיף אצלנו בבית.
הזרחינאים הסכימו איתי, ולכן הזרחין האחרון היה אצלנו.
הכרזנו על שעת ההתחלה כאחת בצהרי יום שבת, ולפיכך הזרחינאים הראשונים (הכלבלב, הנסיכה והמלכה) הגיעו בול בזמן, בשלוש. אחריהם, בטפטוף איטי, הגיעו עדי, רוני, נעמה, הסמויה, ואפילו נירש (להבחין מנירקי), ועוד ועוד זרחינאים (שאת חלקם שכחתי כי בכל זאת עבר שבוע), עד שבערב ביתנו המה זרחינאים. אפשר להעריך את משך הזמן שכולם שהו אצלנו לפי כמות האוכל שנטחנה – אבטיח, מלון, סלט שעועית, מאפינז, עוגיות פצפוצי שוקולד, שניצלים ופירה, וכמובן – פנקייקים עם שוקולד, בהתאם להזמנת הנסיכה. הגיבור היה מאושר ביותר מכמות האנשים (והשוקולד), והתרוצץ בלי סוף. למרות זאת הוא הצליח ללכת לישון גם בצהריים וגם בערב, בלי יותר מדי בלגן, על אף שהזרחין נמשך ונמשך.
אני לא ממש זוכרת עד איזו שעה היו אצלנו אנשים, רק שהיה לי מאד קשה להתעורר ביום ראשון בבוקר.
הנסיכה הובילה מבחינת כמויות יצירה – היא הכינה משהו כמו שלושים וארבע דמויות מפימו, שבע-מאות אורינים, ומכשפה אחת. קצת אחריה היתה המלכה, שיצרה תמונות משולבות של פסיפס וציור על גבי לוחות. הכלבלב התחיל ביקורת על טרי פראצ'ט, הבנזוג כתב, רוני ציירה, עדי הכינה בובות ספוג ענקיות, ואני הצלחתי לא לסרוג, לא לצייר, ולא לכתוב, אבל עשיתי זאת בכישרון רב.

אוף, היה כיף.

המכשפה החביבה עלי פנתה אלי בשאלה למה לא כתבתי על משחק הברון שהיה באירוע החוף של האגודה. אז הנה, בקצרה מה שהלך שם.
בין הנסיכה לילי לברונית ענבר היתה יריבות ארוכת שנים שקשורה לונטיל החסר של מכונת הזמן של האגודה, אשר נגנב על ידי הברון יואב והוחזר למקומו על ידי יעל מלכת העגבניות. המשוררת המלכותית דורית היתה עדה לגניבת הפסל של אפרודיטה על ידי הברונית ענבר, והזרחן המלכותי זכר שהוא ראה אותן שם.
אני לא לגמרי בטוחה מה החשמן קפלן והמכשף ליטל עשו בגזיבו של הדוכסית ריקה, אבל היו מעורבים בזה שחמט, מלפפון ענק ויוגורט יופלה.
המכשף ליטל גם הפך את הדוכסית דפנה לארנבת (משום מה), ואיכשהו זה היה קשור להפיכת הים לגבינה, למזימה סודית של המלכה יעל, מלכת המלפפונים לגבי ספינות ויקינגים ואיזושהי מזימה עוד-יותר-סודית לגבי כדור הארץ השטוח של הנסיכה רותם.

ורק אני לא סיפרתי כלום, אלא הובלתי את כולם בינות לשלל סיפורים ביזארים בנסיון לקשור אותם אחד לשני. בפעם הבאה – ברון "רגיל" (שבו כל אחד מוביל סיפור הלאה).

מודעות פרסומת