יום שישי חלק א' או – להתראות אלבניה

בבוקר פגשתי בחדר האוכל את טיפן, שהיא נציגה של WHO, ילידת ספרד, שכרגע עובדת בקופנהגן, ואת אולגה, שהיא נציגה של יוניצ"ף, ילידת אוקראינה (גליציה!), שכרגע עובדת בקופנהגן.

אתמול חלקנו שולחן בארוחת הערב, והבוקר נפגשנו בחדר האוכל והצלחתי לשכנע את אולגה להצטרף אלי לסיבוב בוקר, כשטיפן שמעה אותנו מתחילות לדבר על הסיבוב היא שאלה אם אנחנו מתכננות ללכת לראות את הפירמידה של טיראנה, והוחלט על טיול משותף.

אתמול המטרה שלי היתה להסתובב, ולכן אמנם הלכתי ארבעים דקות אבל בפועל התרחקתי פחות מחצי קילומטר מהמלון. היום טיפן הובילה, והיא היתה נחושה וממוקדת, עם תוכנית ברורה. היא הסתערה לתוך העיר, בוחרת ברחובות ראשיים בלבד. טיראנה של הרחוב הראשי היא עיר מסודרת ו יפה בהרבה מטיראנה של הסמטה שמצטלבת עם הרחוב הזה. צריך עין מיומנת כדי לראות את המרפסות המתפוררות, הצבע המתקלף והשחיקה. כרגיל, האמת מורכבת בהרבה ממה שאפשר לדחוף לתבניות קלות ופשוטות להבנה.

ראינו את הפירמידה, שהיא מבנה שהוקם במטרה להנציח את הדיקטטור הקודם של אלבניה. כצפוי, הרבה בטון, הרבה נוכחות, והרבה גרפיטי זועף.

הפירמידה במרכז פארק, ומצאתי אקליפטוס! אבל לא צילמתי, אז תצטרכו לסמוך עלי שיש אקליפטוס במרכז פארק בעיר הבירה של אלבניה. אולגה מאד התלהבה מהאקליפטוס. מסתבר שזו הפעם הראשונה שהיא ראתה עץ כזה. היא קטפה עלה והריחה, וראו שהיא מתלהבת ממש. היה ממש כיף לראות מישהי שמתלהבת מדברים קטנים כמוני. טיפן היתה מסוגרת יותר והסבירה לשתינו שיש המון אקליפטוסים בספרד, ושהם עצים שמייבשים מים ופולטים רעלים לאדמה, והובילה אותנו היישר לגינה של בונקרים.

כן.

גינה של בונקרים.

אם הייתי לבד או עם אולגה הייתי מסתובבת ומצלמת הכל. היינו עם טיפן שבפירוש רצתה להספיק כמה שיותר דברים, ולכן רק הסתכלנו ורצנו במהירות לדבר הבא שהיא רצתה לראות – בית מוקף גדרות תיל, שאם הבנתי נכון הוא שייך לשליט המושחת הקודם ו/או הנוכחי. אני אצטרך לגגל את זה, ולו כדי לשמור על אמינות הבלוג…

היום בכינוס התחיל בזה שקיבלתי סרט אדום/לבן מנציג בולגריה לכבוד היום הראשון של האביב. אני לא בטוחה האם מדובר במסורת מזרח אירופאית או אירופאית באופן כללי, כי כל מי שהגיעו עם סרט כזה הם ממזרח אירופה, אבל כל מי שכאן הוא מזרח אירופאי אז… כן. טוב.

המסורת אומרת שמקבלים סרטים כאלה מחברים, ואחר כך תולים אותו על עץ פורח כדי להרחיק רוחות רעות. זו מסורת מקסימה וענדתי את הסרט בשמחה רבה. יש לנו אפילו תמונה קבוצתית!

ההרצאה הראשונה היתה  סיכום היום הקודם והצגה של SEEHN, ארגון הבריאות של מדינות דרום-מזרח אירופה. בדיוק המצגת שהיתה חסרה לי ביום הראשון כדי להבין מה אני עושה כאן ולמה. קיבלנו מטלה להכין תוכנית התערבות למדינה שלנו כדי לשפר את אספקת החיסונים למדינה. הפעם ניצלתי את הקשרים שיצרתי אתמול, ואחרי שאתמול וידאתי שכל המעורבים ידעו שישראל היא אחלה ואין לנו בעיות בחיים בכלל, ניצלתי את הזמן בעוד קצת מינגלינג עם אנשים מיוניצ"ף ומהוועדה המארגנת של SEEHN. שאלתי אותן על תוכניות עתידיות של הארגון, מה מצפים מישראל ומה אמור לקרות מבחינת שיתוף פעולה בין מדינתי. עדיף בהרבה על להכין שיעורי בית!

בהפסקת הקפה עליתי לסיים את האריזה, להחליף מחצאית למכנסיים נוחים לטיסה, ורצתי לעשות צ'ק אאוט מהמלון. עדיין אי אפשר לעשות צ'ק אין לטיסה, כנראה כי יש בעיית ויזה באלבניה. אני מאד מקווה שיהיה לי מקום ליד חלון למרות שהצ'ק אין יהיה בדלפק.

בזמן שנותר לי התעדכנתי במצבה של "בראשית". כרגיל, בן הזוג המעולה להפליא שלי הציל את היום, את החללית ואת המשימה. אנחנו שוב בדרך לירח! גו ישראל גו!

נשארה לי רבע שעה לפני שאני צריכה לרדת ללובי לתפוס את המונית לשדה התעופה, וכך יתום הכנס הראשון שנשלחתי אליו מטעם העבודה הנוכחית, לבד ובהתראה קצרצרה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: