סקר כתיבה רביעי: איך בונים קונפליקט אמין?

לינק לשרשור הטוויטר הפתוח לכולם, גם לחסרי טוויטר: https://twitter.com/smallweed/status/839573661459820544

למה בכלל צריך קונפליקט בסיפור? רפרשו רגע את הפיד שלכם. כמה א/נשים מספרות על יום גרוע, מישהי שהציקה להם, מישהו שעצבן אותם, או סתם התלבטות? וכמה כותבות "הכל סבבה, כולנו מאושרות, פרפרים ונצנצים בכל מקום?" זה מכיוון שאנחנו יודעים מראש שאנשים נהנים לקרוא על דברים מציקים, ולא על חיים אוטופים נטולי בעיות. אנחנו בעצמנו מתרגשים, מעצבנים, שמחים, צועקים וחרדים במשך היום, ואת זה הופכים לסיפור שאנחנו מעבירים הלאה. אז – צריך קונפליקט כי זה מעניין.

מה זה קונפליקט?

כל דבר שגורם לכם להרגיש משהו שאיננו שעמום. כן, אפילו משהו משמח יכול להיות קונפליקט בסיפור.

בגדול, קונפליקט יכול להיות חיצוני (בין אדם למישהו אחר) או פנימי (בין אדם לעצמו). ככל שהקונפליקטים מנוגדים ו/או מעצימים אחד את השני, כך הסיפור מעניין יותר. בחור ימני שמוצב בשטחים הוא סיפור שונה מבחורה שמאלנית במחסום. חוזרת בשאלה שמגיעה הביתה לעשות שבת הוא סיפור אחר מועד הבית שרומסת את כל הדיירים כדי לאסוף תשלומים בזמן. אם הקונפליקט החיצוני מעניין ומעורר הזדהות זה מצוין. אם הוא גם יוצר קונפליקט פנימי – מעולה. אבל! יש את הבעיה של ריבוי קונפליקטים. אמנם כולנו חיים בעולם שבו יש לנו גם דעה פוליטית, גם בעיות בעבודה, גם בעיות בבית, גם חברים וגם צורך להקריב בתולות בירח מלא כדי לשכך את זעם האלים העתיקים, אבל אנחנו לא דמויות אמינות בסיפור. אנחנו בני אדם.

ועכשיו! עצות!

עצה א': חפשו את נקודות אי ההסכמה בין הדמויות שלכם. זה יכול להיות אפילו דמות אחת שרוצה לפנות ימינה והשניה שמאלה. ברגע שמצאתם – שאלו את עצמכם למה הם לא מסכימים? מה ההיסטוריה בינהן ומה ההיסטוריה האישית של כל אחת שהובילה אותן לשם. למשל, אולי דמות א' היא פוץ מסגבירן שלא מוכן לקבל שהוא לא יודע לנווט, ודמות ב' היא נערה ווכחנית שתמיד צריכה לצאת צודקת בכל אירוע? דווקא כי היא מתחפרת בדעה שלה הוויכוח מחריף, כשכל החבורה מסביב כבר מוכנה להקריב את שתי הדמויות לאלים העתיקים, רק שיפסיקו להתווכח בשם האל (העתיק).

עצה ב': נצלו כל קונפליקט כדי להראות עוד משהו על הדמות שלכם. ויכוח בין דמויות מראה לא רק את הדמויות שמשתתפות בו, אלא גם את הדמויות שעומדות בצד ושותקות. אולי אפילו מתחילות להקים מזבח לאלים. עצה ג': קונפליקט הוא אמין רק אם הוא נובע מהדמות ולא מנוגד לאופי שלה. אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים מגנים על עמדה שאנחנו לא מסכימים איתה, או מתפשרים על העמדה שלנו למען טובת הכלל. בסיפור חייבים לנצל את זה כדי להוסיף עוד עומק לדמות ולא לכפות עליה קונפליקט מבחוץ. אם דמות ג' היא כהן ועד היום היא העדיפה לא להתערב בויכוח ה"לאן לפנות עכשיו", כדי לגרום לה להתערב בדיון צריך להסביר מדוע (שינוי שנובע ממה שהיה קודם). לעומת זאת, דמות א' ו-ב' מתווכחות כל הזמן, ולכן אם פתאום מחליטים שהן נמנעות מויכוח, צריך להבהיר את זה היטב.

עצה ד': המנעו מריבוי קונפליקטים. כלל אצבע הוא קונפליקט גדול שמלווה את כל הסיפור (למשל – העלאת האלים העתיקים מהאוקיינוס) וקונפליקט קטן לדמות (למשל – שונאת את הפוץ המסגבירן כי הוא מזכיר לה את אבא שלה).

עצה ה' (ואחרונה): קונפליקטים לא רק עוזרים לפיתוח דמויות, אלא גם לקידום העלילה. בזמן שדמות א' ו-ב' רבות, ודמות ג' מזמנת את האלים העתיקים, רעיונות נוספים יכולים לעלות לנו בראש, ובסופו של דבר אנחנו נגלה שבעצם הסיפור שלנו צריך להכתב מנקודת המבט של היער, שנשבר לו הזלזל מרוב בני אנוש וכחניים, והוא בעצמו מזמן את האלים שיטבחו בכולם.

יאללה, מי רוצה לכתוב איתי?

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: