סקר בוקר: איך כותבים דמות אמינה?

השרשור מתחיל כאן – https://twitter.com/smallweed/status/839116200080715778 (פתוח לנטולי טוויטר).

שלב א': אתם לא הדמות. זה חלק מאד מאד חשוב להפנמה. זה ש*אתם* הייתם מגיבים בסיטואציה מסוימת בצורה ספציפית לא אומר שהדמות שלכם אמינה כשהיא מגיבה כך. לא רק זה. זה שיש לכם חבר/ה שמגיב/ה בסיטואציה ספציפית בצורה ספציפית גם לא אומר שזה דמות אמינה. למעשה, כל מכלול האנשים שאתם מכירים אינם דמויות אמינות. למה? כי דמויות אינן בני אדם שקיימים במציאות. דמויות הם יצירי הדמיון שלנו, וככאלה הן מתנהגות בצורה ייחודית לעולם אותו אנו בוראים. על מנת להפוך את הדמות שלנו לאמינה דבר ראשון אנחנו צריכים לנתק אותה מעצמינו ומהאנשים אותם אנחנו מכירים ולהתייחס אליה כאדם עצמאי.

שלב ב': כל דמות מגיעה עם מטען. אנחנו מגיבים בצורה מסוימת כי ככה חונכנו / למדנו / ראינו בטלוויזיה. כך גם הדמויות שלנו. הן מגיעות עם המטען שלהן. אפשרות אחת היא למצוא מראש מה ההיסטוריה של הדמות שהובילה אותה למקום בו היא נמצאת. זה מתאים לכותבים שמתכננים מראש את הסיפור. אפשרות שניה היא להמציא תוך כדי (שזה מה שאני עושה כי אני כותבת בלגניסטית). זה אומר שאני כותבת סיטואציה, הדמות שלי מגיבה בצורה מסוימת. ורק אז אני שואלת את עצמי למה היא מגיבה ככה. הקאץ' הוא שאם שום דבר לא משתנה – הדמות *חייבת* להמשיך להגיב באותו אופן. מה שמוביל אותי לשלב הבא:

שלב ג': עיקביות. סיפור עוסק בשינוי וקונפליקט. אבל לא תמיד כל הדמויות משתנות. לפעמים הן נשארות אותו הדבר, ולכן הן מגיבות אותו הדבר. תחשבו על ויכוחים שיש לכם עם ההורים / האחים / הדודים. מערכות היחסים שלכם בנויות על אותם שטיקים קבועים, ולכן אתם יכולים לצפות איך הם יגיבו. גם הדמויות שלכם צריכות להגיב באותו אופן לאותה סיטואציה אלא אם הן עברו משהו שישנה אותן. תחשבו רגע על  (כותב הבלוג "החברים של ג'ורג'") או  (כותב הבלוג "גודווין צדק"), (סליחה, אנשים):

מחר בבוקר ממשלת ישראל מודיעה שהיא עושה טרנספר לכל מי שאין לו לפחות שלושה דורות אחורה הוכחה של יהדות. איך יוסי ונעם יגיבו?

אותו דבר הדמויות שלנו. מכאן נובע ש…

שלב ד': כאשר דמות משתנה, השינוי צריך לנבוע ממשהו פנימי או חיצוני, ולהמשיך לאורך הסיפור. אדם שמאבד את הוריו – הנושא חייב להמשיך להדהד. אדם שיורד באופן קיצוני במשקל. אדם שחבריו נטשו אותו. אדם שמצא חברים חדשים. אדם שפתאום מצא דרך חדשה לתקשר עם המשפחה. אימוץ כלב… הכל משפיע. וכמו שדמות תגיב בצורה עקבית עד שהשינוי מופיע, כך אחרי השינוי הדמות צריכה להגיב בצורה עקבית הנובעת מהשינוי. (כן, יכול להיות מצב שהשינוי בא והולך, ובמקרה כזה יש לנו דמות קבועה–> שינוי –> דמות מושפעת מהשינוי –> שינוי חזרה לתחילת הסיפור –> דמות חוזרת למצבה בהתחלה, אבל גם במקרה  הזה יש לנו שינוי! פשוט שניים שמאפסים אחד את השני).

שלב ה': לא להתפתות לסטראוטיפים. הכי קל בעולם זה לכתוב את הבלונדה הטיפשה. או הערס המכוער. משמעותית יותר קשה לכתוב את הפמיניסטית הלוחמנית שהיא דוקא ימנית בדיעותיה, ובזמן שהיא לוחמת בכנסת לשיוויון זכויות, בבית היא סוגדת לבעלה. מורכבות זה מעניין! כל עוד היא לא קלישאתית. לאחרונה כל הסדרות בהוליווד מחזיקות אשה מוכה / גרוש שהכלבה מונעת ממנו לראות את הילדים / בן 16  הומו / בת 14 ששוכבת עם החבר שלה. נמאס לי מזה! מורכבות קלישאתית היא נוראית! וגרועה כמו קלישאות אחרות. מורכבות אמיתית נובעת משבירה של קלישאות. מאד קל לשבור קלישאות. קודם כותבים אותן, ואחר כך בודקים אם שמענו את זה קודם. לפעמים מספיק להחליף מגדר של דמות כדי לשבור את הקלישאה (טריק שאני משתמשת בו די הרבה). פתאום שומר הראש הנועז הנשוי באושר הופך ללסבית נועזת, וזה כבר מעניין. לפעמים צריך להשקיע מעט יותר, אבל זה פשוט! לא לפחד!

ועכשיו אני חייבת לזוז, אז, הולכים לכתוב?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: