המקומות הפתוחים והמקומות הסגורים

להולנדים יש תרבות עבודה שונה לגמרי. מבחינתם יום עבודה אמור להתחיל בעשר ולהסתיים בשש, ורצוי בחמש. או בארבע. אחת מהמסעדות הטובות באמסטרדם נמצאת מתחת לדירה שלנו ושלוש פעמים לא הצלחנו לאכול בה כי בכל פעם הם סגרו את המטבח לפני שהגענו, לרוב בשעה המאוחרת להפליא ארבע אחרי הצהריים. אותו דבר קרה לנו עם מוזיאון אמסטרדם ועם מספר חנויות שתכננו לקנות בהן מתנות לילדים.

למוזיאון ואן גוך הגענו דוקא בשעה סבירה, והוא אפילו היה פתוח, אבל אז גילינו את התור המשתרך מעבר לפינה, וזז במהירות של גופה אחת בשעה. כך גם בבית אנה פרנק. במקרה של ואן גוך הלכנו לחנות הסמוכה וקנינו כרטיסים למחרת בבוקר (יש אפשרות לכרטיסים שמאפשרים כניסה בשעה מסוימת). במקרה של אנה פרנק קבענו להפגש ביד ושם.

לפיכך, החלטתי להכין את "הוראות האצה לאטרקציות באמסטרדם". מוכנים?

  1. אל תאמינו לשעות הפתיחה. מדובר בהמלצה כללית בלבד. אם כתוב שהמקום פתוח בכל יום מעשר ועד חמש סביר שהוא פתוח בכל יום פרט ליום שבו אתם מגיעים אליו, וגם אז רק משלוש ועד ארבע. הכי טוב להכין תוכנית גיבוי – לכל מסעדה יש מסעדה ממש ליד, לרוב זולה יותר ועם פחות ריח של גראס מסביב.
  2. מצאתם משהו שממש מוצא חן בעינכם? קנו! צאו מנקודת הנחה שלעולם לא תצליחו למצוא שוב את החנות, את הרחוב, ויש סיכוי שגם את העיר.
  3.  זה נכון גם לשווקים. צאו מנקודת הנחה שהשוק ייסגר ברגע שתגיעו אליו. הגעתם לשוק והוא היה פתוח? מעולה! קנו מה שתרצו, אחרת בפעם הבאה הוא יהיה סגור, וכך גם כל שאר השווקים שתכננתם לבקר בהם.
  4. האינטרנט הוא ידידכם – לא במובן של הרשתות החברתיות, אלא במובן של קניית כרטיסים מראש לכל אטרקציה שהיא. אחרת תידונו לעמוד בתור במשך שעות, עד שתשכחו מאיפה באתם ולאן אתם הולכים. הרבה פעמים גם לתור ההזמנה מראש יש תור, אבל פחות גרוע.
  5. ברוב המקומות אסור להכנס עם תיקי גב אבל כן מותר להכניס תיקי צד קטנים. כדאי להתארגן עם בקבוק מים, ארנק ומצלמה בתיק הצד, אחרת תתקעו בלי סלולרי בדיוק כשתרצו להצטלם בסלפי עם החמניות של ואן גוך.

ואם מדברים על מוזיאון ואן גוך…

מומלץ מאד מאד מאד (מאד!) להגיע הכי מוקדם שרק אפשר. מוכרים כרטיסים אונליין ובחנות המוזיאון ליד על פי שעת כניסה. אנחנו הגענו בתשע בבוקר, הכרטיסים הכי מוקדמים שמכרו, והמוזיאון היה שלנו. שעה מאוחר יותר, אחרי שהכניסו את האנשים של תשע וחצי ושל עשר כבר אי אפשר היה לראות את התמונות מרוב צופים.

המוזיאון עצמו הוא של ואן גוך. כלומר, יש עוד קומה עם תערוכה מתחלפת, אבל המוזיאון הוא של תמונות של ואן גוך. אם אתם לא מחובבי אוכלי תפוחי האדמה והעורבים מעל שדה החיטה – ותרו. יהיה לכם משעמם. אם אתם ואן גוכיסטים נלהבים, לעומת זאת, בואו בהמוניכם. זה אחלה מוזיאון. לוקח בערך שעתיים לעשות אותו ברגל, כשמתעכבים על כל תמונה, מסתכלים מקרוב ומרחוק, וחוזרים לאהובות לפני העזיבה של המוזיאון.

כדאי לדעת שהמוזיאון משאיל תמונות למוזיאונים אחרים, וכך, למשל, פספסנו את השמיים המכוכבים שלו, שנמצא כרגע במוזיאון ניו יורק לאומנות מודרנית. הטארדיס המתפוצצת מוצגת בקארדיף, וגם היא לא במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.

התמונות של רמברנט מוצגות במוזיאון רייקסמוזאון (Rijksmuseum), שאליו היה תור מטורף ולא קנינו כרטיסים מראש ולכן אין לי מושג מה יש שם. על פי הגיפט שופ – יש שם מטוס.

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה לשרוץ בסטארבקס עתיר הקפאין והוויפי בחינם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: