היום השמונה עשר, או – דיכאון

הבוקר עשינו משהו שעשינו רק פעמיים בעבר – טסנו מאנגליה חזרה לארץ.

לפני זה אכלנו ארוחת בוקר (אחרונה בהחלט) עם ע"ד, שהרוויח כמה שעות נטולות אצות בלונדון, עשינו סיבוב (אחרון בהחלט) בדירה, ודיברנו עם נהג המונית שהקדים ברבע שעה והלחיץ את כולנו.

נסענו ללוטון במונית במקום ברכבת. התחבורה הציבורית זולה בעשרה פאונד (כי ארבעה כרטיסים וכו') אבל המונית לוקחת אותנו היישר למסוף, בלי החלפה בקינגס קרוס (שכוללת הליכה של עשר דקות על פני תחנה הומה, עם שני ילדים, שלוש מזוודות ושלושה תיקי גב עמוסים), ובלי השכמה בחמש וחצי בבוקר.

לשדה התעופה הגענו שעתיים לפני הטיסה. למודי הנסיון של הטיסה הלוך, היינו לחוצים היטב ואז גילינו שני דברים:

  1. איזי ג'ט משתמשים באותם דוכנים לכל הטיסות שלהם, בלי חשיבות ליעד, כך שאפשר למסור את המזוודות בכל מקום בשדה התעופה והן תגענה ליעד.
  2. בחולארץ, בטיסות של גויים, לא עושים בידוק ביטחוני של שעות לפני הפקדת המזוודות. סתם עשינו חזרות על "ארזנו לבד" ו"המזוודות היו איתנו כל הדרך".

התוצאה היא שאחרי שהפקדנו את המזוודות בצ'ק אין היה לנו המון זמן לשרוף בדיוטי פרי, פיצוי על הדיוטי בדרך ללונדון, ככל הנראה. ניצלנו את הזמן היטב בלקנות לגדולים קפה, לקטנים שוקו עם קצפת ולכולנו ארבע עוגיות שוקולד-צ'יפס ענקיות (שילוב שגרם לגדול להסתכל עלי בעיניים פעורות ולהגיד "אמא, אני אוהב אותך!"). בנוסף הצטיידנו בסנדביצ'ים בלתי כשרים ככל הניתן, חטיפים ושוקולד לטיסה הממשמשת ובאה. אחרי ששרפנו מה שנראה לנו כמספיק זמן עברנו את הבידוק הביטחוני המלא, זה שכולל הוצאת מחשבים ניידים מהתיקים וחגורות מהמכנסיים. מעבר לבידוק גילינו דיוטי עוד יותר גדול. לוטון מאד דומה לנתב"ג מהבחינה הזו. קנינו מתנה לעבודה במחיר שערורייתי והמשכנו לטיסה.

עמידה בתור עם המון בריטים היא חוויה שונה לגמרי מעמידה בתור עם המון ישראלים. בתור התחלה – כולם עומדים בתור. השניים שניסו "לחתוך" קדימה בתור היו ישראלים, כמובן. כל השאר עמדו והביטו עליהם בזלזול קריר. כמו כן, אף אחד לא צועק, או מתעצבן, או הולך קדימה ושואל מתי פותחים את התור והאם יש זמן לקפוץ לעוד סיבוב בדיוטי. אפילו הילדים עומדים בתור!

הטיסה עצמה עברה בנעימים. הפעם ישבנו בשתי שורות, כדי ששני הילדים יוכלו להיות ליד החלונות. בשורה שלנו ישבה ליד המעבר גבירה וולשית חביבה שסיפרה לי את סיפור חייה. היתה נשואה שלושים ומשהו שנים, עד שבעלה נפטר. יש לה שני בנים ובת, אחד מהם גם בהונג-קונג, והם עומדים להפגש בארץ לכבוד המכביה. כך גיליתי שמשחקי המכביה עומדים להתחיל. יופי של ישראלית אני.

שעה אחרי ההמראה היו כמה מערבולות אוויר. הקטנה נצמדה אלי, והייתי צריכה להסביר לה שזה רק רוח ולא מערבולת כמו בים שתטביע את כולנו (אל תצעקו עלי! הרגעת ילדים לא כוללת דיוק מדעי!). התוצאה העיקרית של ההצמדות היתה שהקטנה עצמה עיניים ונרדמה. להמון שעות. היא התעוררה רק קצת לפני הנחיתה. התוצאה המשנית היתה שגם אני יכולתי לישון, בערך אותו מספר שעות כמו הקטנה. הגברים שבחבורה עשו בינתיים דברים גבריים כמו לראות את "טרון", לשחק שחמט ולקרוא בספר של Simon's cat.

בשדה התעופה חיכו לנו שני זוגות ההורים. הבנזוג ראה את האסון העומד להתרחש ומיד הציע שניסע בשתי המכוניות, מחר נאכל צהריים אצל זוג אחד ובסופ"ש אצל הזוג השני. אכן, בנזוג רב תושיה יש לי.

חזרנו, פרקנו, אמרנו יפה שלום לחתולה שהתגעגעה מאד ומיד ניגשה להשיל שערות על כל המזוודות שלנו. סימן ידוע לגעגועים.

סיימתי לפרוק כמעט את כל הבגדים (נשארו רק הגרביים), ארגנתי את כל הקניות בערימת "מתנות", "ספרים", "מפות" ו"דברים שהאצה ממש מחבבת ולכן לא מוכנה לזרוק (למשל – מפה משורטטת ביד להגעה אל הטסקו הקרוב ל-B&B הראשון שלנו)", ועל מנת להפיג את הדכאון מיד התיישבתי לחפש טיסות זולות לחולארץ.

מסתבר שבפברואר יש דיל מעולה על טיסה למנצ'סטר. מי בא?

דברים שלמדנו היום:

  • עוגיות השוקולד-צ'יפס הענקיות של סטארבקס ממש טעימות.
  • בדיוטי פרי בלוטון אפשר לקנות המון דברים יקרים בהרבה מהעלות שלהם בכל סופר בכל מקום.
  • בניגוד לארץ, בדיוטי בלוטון לא מוכרים מכונות כביסה.
מודעות פרסומת

2 responses to this post.

  1. ברוכים השבים!

    להגיב

  2. Posted by יעל on יולי 17, 2013 at 10:10 am

    אז לא הבאת לי מכונת כביסה? אוף איתך!

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: