יורדים מהתחבורה הציבורית

במשך שנה וחצי נסעתי בתחבורה ציבורית לעבודה, ללימודים, לכל מקום. אחרי שנה וחצי מיציתי את העניין וקנינו אוטו. הוא נקנה מליסינג, הוא עובר טיפול כל חצי שנה שעולה לנו אלפי שקלים, ועם מחירי הדלק המאמירים אנחנו מדברים על משהו בין 3,000 ל-5,000 ש"ח לחודש (תלוי אם הוא בטיפול או לא). ועדיין – יותר טוב מתחבורה ציבורית.

אני גרה בהוד השרון (לא רמת השרון!). זו עיר פרברית נחמדה עם חינוך סביר ויותר מדי כיכרות. הדירה שלנו נמצאת במרחק עשר דקות הליכה מהרכבת. למעשה, זו אחת הסיבות בגללה קנינו אותה. כי תחבורה ציבורית זה חשוב. יש לנו אפילו תחנת אוטובוס ליד הבית, שנוסע במיוחד לרכבת. אני עובדת בבית חולים כרמל בחיפה, שממוקם על ציר תנועה מרכזי עם די הרבה קוי אוטובוס שמגיעים אליו.

בסך הכל המרחק מהבית ועד לעבודה הוא 82 קילומטר. זמן ממוצע ברכב – שעה ורבע. אם יש פקקים או שאין חניה, זה יכול להגיע לשעה וחצי. פעם אחת זה לקח שעתיים. זה היה ביום שבו סגרו את כביש 2 בגלל משאית שהתהפכה. עמדתי 40 דקות עד שהצלחתי לצאת מהפקק.

זמן ממוצע בתחבורה ציבורית – שעתיים וחצי.

הרכבת מהוד השרון נוסעת לתל אביב. שם מחליפים לרכבת לחיפה. מהתחנה בחיפה צריך עוד אוטובוס שעולה לבית החולים. אף אחת מההחלפות לא מתואמת. כל אחת מההחלפות דורשת בין רבע שעה לעשרים דקות המתנה. ובוא לא נשכח שצריך להגיע אל התחנה, ומהתחנה אל היעד.

אין לי בעיה ללכת ברגל. אין לי בעיה להמתין להחלפה. יש לי בעיה כשהזמן שלוקח לי בתחבורה ציבורית הוא פי שניים מהזמן שלוקח ברכב פרטי. שתבינו, בזמן שלוקח לי להגיע מהבית לעבודה בתחבורה ציבורית אני יכולה לנסוע הלוך וחזור ברכב, כולל פקקים.

ולא, אי אפשר לנצל את הזמן הזה למחשב או לשינה או כל אחד מהדברים שמנסים למכור לנו בפרסומות. הכיסאות לא נוחים וגורמים באופן קבוע לכאבי גב או לצוואר תפוס, התחנה לא מוגנת מגשם או משמש, הרעש בלתי נסבל, ויש יותר מדי אנשים שלא מבינים את חשיבות הדיאודורנט לשלום במזרח התיכון. אבל על כל אלה הייתי מסוגלת להתגבר אילו הנסיעה היתה לוקחת שעה פחות.

שעתיים וחצי. לכל כיוון. אתם מבינים מה אפשר לעשות בזמן הזה?

אני לא הבנתי עד שהתחלתי לנהוג ברכב לעבודה. פאקינג 82 קילומטר לכל כיוון, אבל אני לא צריכה לקום בחמש וארבעים, ולא מגיעה חזרה הביתה בשש בערב. אני רואה את הילדים שלי. יש לי כוח לעזור בשיעורי בית. אני עירנית יותר כשאני מגיעה לעבודה. אני יכולה לקבוע פגישות ולעמוד בהן. הגב שלי כואב פחות. הבנזוג שלי יכול לעשות תוכניות משפחתיות, מבלי לוודא קודם שאין שביתה ברכבת.

וכן, זה יקר בטירוף. זה יקר פי שלוש מנסיעה בתחבורה ציבורית. אבל זה עדיף על לבלות חמש שעות בנסיעה כל יום.

אז אל תפציצו אותי בפרסומות שהוספתם רכבות בשעות העומס, או שכולם צריכים לעלות לאוטובוס (ממוחשב! זה אפילו לא אוטובוס אמיתי) חייכניים ועליזים. תשפרו את התחבורה הציבורית שלכם, ואז נדבר.

מודעות פרסומת

20 responses to this post.

  1. Posted by docurel on יוני 5, 2013 at 10:09 am

    מאוד שותף לביקורת, קצת פחות למסקנות.

    תחב"צ – ובפרט רכבת – זה מעולה, כל עוד את 'יושבת' על התחנות.
    אני מלמד באונ' תל-אביב – נוסע ברכב לבאר שבע ומשאיר אותו בחניה ליד תחנת הרכבת. מכיוון שהאוניברסיטה צמודה לתחנת רכבת, זה מאוד חסכוני בזמן עבורי. וגם בכל שאר הפרמטרים שאת מציינת – ברכבת (בניגוד לאוטובוס) אני ממש מצליח לעבוד, ומתעייף הרבה פחות מבנהיגה.

    להגיב

    • Posted by אלודאה on יוני 5, 2013 at 10:11 am

      לא רק הישיבה על התחנה, גם העובדה שאין לך החלפה בדרך. אני נוסעת מהוד השרון לתל אביב כדי להגיע לחיפה. זה הגיוני בערך כמו שתיסע מבאר שבע למכתש רמון כדי להגיע לתל אביב.

      להגיב

      • Posted by docurel on יוני 5, 2013 at 2:18 pm

        נכון.
        כלומר, יש לי החלפה, אבל אני מוותר עליה כשאני נוסע ברכב לתחנת האוטובוס.

        (אגב, זו תגובה של נדב. אין לי מושג למה מופיע פה הניק של אסי)

        להגיב

  2. הבעיה היא שזה גם לא תמיד כזה זול, ביחס לרכב. במיוחד כאשר עושים חישוב של יותר מאדם אחד שנוסעים ביחד, מתברר לעתים קרובות שהנסיעה ברכב הפרטי, כולל החניה, יוצאת יותר זולה מאשר תחבורה ציבורית, או עולה כמעט אותו הדבר הדבר.
    אצלי זה הולך הרבה יותר גרוע, אגב- נסיעה של 15 דקות (בלי החניה) הופכת לבערך שעה וחצי אם אני רוצה לסמוך על תחבורה ציבורית לעבודה.
    פשוט כאילו יש רצון מלמעלה להכריח אותנו לעבור לרכב פרטי.

    להגיב

    • Posted by דודי on יוני 5, 2013 at 12:06 pm

      במקרה הטיפוסי של שימוש ברכב לצורך נסיעה לעבודה, הנהג נוסע לבדו. אני נוסע לעבודה לעתים בתח"צ ולעתים ברכב. כשאני ברכב, ומסתכל סביבי על חבריי לפקק, אולי במכונית אחת מכל עשר יש יותר מאדם יחיד.

      להגיב

      • Posted by אלודאה on יוני 5, 2013 at 10:07 pm

        אפשר לעשות קאר-פולינג, וזה אפילו נחמד לפעמים. הבעיה היא שזה עדיין מחייב רכב משלך, וגם זה לא אמור להחליף תח"צ. תח"צ אמורה להחליף תח"צ.

        להגיב

  3. Posted by סילקי on יוני 5, 2013 at 11:37 am

    החוסר בהתאמות בין קווי המשך הוא מסימני הטמטום בתחבורה הציבורית בארץ. אני תלויה באוטובוס שכונתי ליציאה מהשכונה. מילא שהוא כמעט אף פעם לא מגיע בתדירות המוצהרת בלוחות הזמנים של אגד (מגיע פעמיים בשעה במקום שלוש פעמים), אבל תמיד כשהוא מגיע לכביש הראשי אני נידונה לראות את אוטובוס ההמשך שלי אל העיר מתרחק אל האופק ולחכות עוד עשר עד עשרים דקות להגעת הקו הבא (גם פה אין קשר בין התדירות שאגד מצהיר עליה – כל עשר דקות – לבין התדירות בפועל, כל רבע שעה עד עשרים דקות). האבסורד הוא שכדי להגיע מביתי אל הרכבת אני צריכה שלושה אוטובוסים, ועם זמני ההמתנה הלא קבועים בשל לוחות הזמנים הלא אמינים בתוספת חוסר ההתאמה המוחלט בין הקווים זה לוקח בין שעה וחצי לשעתיים. זמן הנסיעה במכונית פרטית מביתי אל הרכבת: בין 15-20 דקות. וכך למעשה לוקח לי יותר זמן להגיע בתחב״צ מביתי אל הרכבת מכפי שלוקח לי להגיע ברכבת לתל אביב, נסיעה של שעה. התחבורה הציבורית בארץ היא בדיחה עצובה מאוד וזה עוד לפני שדיברנו על העומס האנושי המוגזם הכמעט תמידי שמעיד על מחסור, על אי התאמה בין מספר הנוסעים לבין כמות כלי התחבורה. כך ברכבת, כך באוטובוס, נדירות השעות שבהן לא צפוף בטירוף.

    להגיב

  4. Posted by נמי on יוני 5, 2013 at 12:27 pm

    תקני אותי אם אני טועה, אבל למיטב זכרוני 947 לחיפה עובר ברחוב הראשי של הוד"ש.. ואם הוא צפוף מדי אפשר לקחת אוטובוס קצר לצומת רעננה ומשם יש קווים יותר טובים [שמתחילים ברעננה ולא בירושלים, וגם עוצרים פחות בדרך].

    להגיב

    • Posted by אלודאה on יוני 5, 2013 at 10:10 pm

      אוטובוסים זה נוראי. גם אין פרטיות (לא שברכבת יש, אבל לפחות יש בה שירותים), גם אי אפשר לקרוא בדרך, וגם יורדים עם בחילה. הכי גרוע זה שהזמן ארוך בחצי שעה בערך באוטובוס. הייתי נוסעת באוטובוסים כשלא היתה לי ברירה, והעדפתי לעבור לרכבת. זה עד כדי כך גרוע…

      להגיב

  5. מבלי להמעיט בנכונות דברייך על התחבצ בארץ, אני רק רוצה לציין שאפילו בעיר עם התחבצ הכי טובה בעולם (ניו יורק) לוקח לי פי שניים עד פי שלושה יותר זמן להגיע בתחבצ מאשר ברכב כשאני נוסע מביתי לפקולטה (20-30 דק ברכב), או מביתי (שנמצא בקצה הברונקס) למרכז מנהטן (15-25 דק' ברכב, כשעה בתחב"צ).
    מטבע הדברים, בתחב"צ יש עצירות תכופות בתחנות (וככל שהעומס רב יותר העצירה ארוכה יותר) והמסלול אינו הקצר ביותר.
    כאן, נתקלתי גם בתופעה אחרת, לפחות באחד הקווים כאן, באמצע המסלול הנהג מתחלף עם נהג אחר (תהליך שיכול לקחת בין 2-15 דקות תלוי אם הנהג המחליף מגיע בזמן).

    עם זאת, אציין שכאן, האוטובוס/רכבת מגיע/ה בדרך כלל בזמן על הדקה, התדירות של האוטובוסים הרגילים או הסאבוויי היא לכל היותר כל 10-12 דקות בשעות שאין בהן עומס וכל 4-5 דקות בשעות העומס.

    להגיב

  6. קראתי את הרשומה שלך על הרכבת מסגולה למוצקין.
    עם כס"ג.
    בפעם המליון החודש.
    בפעם המליון ואחת שעשיתי את זה עם דמעות, תסכול, תחושה עצומה של טרטור ותסכול.

    כל מה שכתבת, בשילוב חוסר המודעות של הנגשת תח"צ בארץ, התאמת לוחות זמנים, התאמת מחירי הנסיעות [לא יודעת אם שמתם לב, אבל אתמול יצא שר התחבורה בהצהרה שהמחירים יקרים מידי ושצריכה לקום וועדה בין משרדית לדון בפתרונות -שקר כל שהוא]

    אם היתה לי אפשרות כל שהיא לעבור לרכב פרטי, הייתי מצטרפת אלייך בכל מילה.
    בנתיים נכנעתי והחלטתי לעבור למרכז;-)

    להגיב

    • Posted by אלודאה on יוני 5, 2013 at 10:12 pm

      אנחנו גרים במרכז, אבל אני עובדת בחיפה. זו הבעיה.
      גם "מרכז" הוא לא תמיד מרכז, הפריפריה מזדחלת למקומות שיחסית מרכזיים, ואין בהם תח"צ נורמלי.

      להגיב

      • ברור לגמרי, המרכז שלי הוא סוג של פריפריה בליית ברירה ובהעדר שוגר דאדי, ועדין-
        אני מעדיפה לגור בשולי המרכז מאשר בקריות, כי בנוסף לכל מה שאת כתבת כאן אני מתמודדת עם סיכון הבטיחות שלי פעם אחר פעם, עם אנשים אטומים, שביתות וכו'.
        ואני לגמרי מבינה ומסכימה איתך, כן?
        דרך אגב, השבוע ממש היתה כתבה על ניסוי של עוד איזו שהיא ועדת שקר כל שהוא, שבמסגרתו אנשים יתוגמלו על הפחתת הנסיעה ברכבם הפרטי לעבודה, על מעבר לתח"צ או "קארפול",
        תגמול שינוע בהתאם להפחתה, בניסוי שמטרתו בראש ובראשונה…נושא איכות הסביבה.
        זה מה שנקרא "סדר עדיפויות".
        מקווה באמת שעם כניסתה של המטרונית לחיפה יהיה קל יותר לך ולעמיתייך אם וכאשר תסכימי לחשוב על זה, בהתחשב בעובדה שאני גרה בקריות חמש שנים- וכל השנים האלו היו בסימן "עוד מעט מטרונית"…

        להגיב

  7. Posted by subatoi on יוני 5, 2013 at 10:22 pm

    (הי, פעם ראשונה וזה)

    צודקת לגמרי, אבל.
    צודקת לגמרי, כי אני חי ונושם תחב"צ כבר בערך עשור, ברמות כאלה או אחרות של אינטנסיביות. המצב לא משהו בלשון המעטה.
    הקווים העמוסים לעייפה שמאלפים את הישראלי להיות מכוער מגיל צעיר, לדעת שאם הוא לא יידחף או יעקוף בישראל, בכל גיל שהוא (וזה מביש לראות את זה אצל מבוגרים), לא יהיה לו מקום לשבת.
    או אנשים שיודעים שהם עולים תמיד – כל יום – בנקודה במסלול בה הסיכוי שלהם לשבת הוא אפסי, רק בגלל שהאוטובוס מתמלא תמיד – כל יום – לפני שהוא מגיע אליהם. או השירות של הנהגים. או ה"אכפתיות" היתרה של חברות התחב"צ או של משרד התחבורה, שאפילו לא משיבים לפניות.
    או העובדה שבמשך למעלה מחצי שנה לאחר שנעשו שינויים במסלול של קווי לילה, לא הורידו את השילוט מהתחנות הישנות ולא שמו שילוט בתחנות החדשות, ככה שאתה מוצא את עצמך ממתין כמו אידיוט במשך שעה ב-1-2 לפנות בוקר בדרום תל אביב, עד שאתה מגלה במקרה שהיה שינוי בקו, אחרי שכבר קיבלת יחס המממ… מיוחד, מהתושבים באזור (לא עובדים זרים, למען הסר ספק). ועיריית ת"א לא עונה ולא משנה דבר.
    או העובדה שהיה צריך להמתין לעידן הפרטת המידע כדי לקבל אפליקציות נורמליות שעוזרות הרבה יותר מהאתרים הממוסדים והממשלתיים, הפרימיטיביים, הלא נוחים, לא יעילים ואף מזיקים לעתים. או העובדה שרק בשנות ה-201X התחילו להציב שלטים אלקטרוניים, וגם אז הם לא שווים כמעט גרוש.
    או העובדה שאין שום דרך להגיע לבאר שבע לפני שבע ומשהו בבוקר. או שכדי להגיע מבאר שבע לראשל"צ ברכבת בחלק משעות היום צריך להמתין שעה(!) בלוד להחלפה. או העובדה שכשמכניסים משהו מהפכני וגאוני כמו רב קו, אנשים צריכים לאכול אחד את השני בתור כדי להנפיק אותו. או שאין דרך לדעת כמה נסיעות יש לך ברב קו לעזאזל. או שאגד לא נותנת קבלה מנייר. או שכדי לקבל זיכוי על משהו שרכשת בירושלים ברכבת הקלה אתה חייב *להגיע* לירושלים, ולא יכולים לשלוח לך זיכוי בדואר כמו שאגד עושים.
    רשימה חלקית בלבד, מן הסתם.

    אבל, בהקשר של הדברים המהותיים שהעלית, אני לא בטוח שיש בהכרח דרך אחרת. נסיעה תחב"צית בזמן שדומה לנסיעה ברכב פרטי יכול להיות רק אם מדובר בנסיעה ישירה ומהירה. הייתי נוסע במשך כמה חודשים מראשל"צ לירושלים בקו ישיר ב-7:00 בבוקר, וזה היה ממש מהיר וכיף וחלק, עוד לפני שמתחילים האוטובוסים שנשרפים והמשאיות שנתקעות. כל דרך אחרת לא-ישירה היתה לוקחת פי שתיים זמן.
    הרי גם אם רוצים שקווים יהיו מסונכרנים, זה אף פעם לא יהיה בין כל קו לכל קו אחר. זה יהיה בין הקווים העיקריים לעיקריים אחרים. ומספיק עיכוב קטן בדרך (או דרך פנויה מהרגיל), כדי שהסינכרון יידפק ולא נרגיש שהוא קיים בכלל. תדירות גבוהה יכולה לפתור את הצורך בסינכרון, אבל גם כאן אין סיכוי לתדירות גבוהה בכל הקווים שקיימים.
    זו די בעיה, מהבחינות האלה. כאמור, יש מספיק בעיות אחרות שאפשר לפתור בתחב"צ.

    אני מניח שהזעקה באה בעקבות הפרסומות החדשות. וכן, גם אני תהיתי מה פשרן (ראיתי אותן רק על אוטובוסים עד עכשיו) בלי שהיה איזה שינוי מהותי שאפשר להראות לציבור.
    וזה די עצוב, כי אני באמת מאמין בתחב"צ.

    להגיב

  8. עצוב כמה שזה נכון.
    בעבר הייתי תלויה בתחבורה ציבורית בלבד להגיע מביתי באשדוד לעבודתי בראשון לציון מערב.
    גרתי במרכז אשדוד, אזור שאמור כביכול להיות מלא תחבורה ציבורית….
    בשביל להגיע לעבודה הייתי צריכה 2 אוטובוסים אחד פנימי מהתחנה ליד הבית שלי (כ10 דקות הליכה במעלה גבעה בהלוך ו5 דקות בירידה בחזור, כי אם להתלונן אז על הכול) ואחד מהתחנה המרכזית לתחנה שליד העבודה שלי (עוד כ5 דקות הליכה לעבודה בירידה בהלוך וכ10 דקות בעליה בחזור, כי מלעשות שהבריאות שלי היא פקק ואני הולכת לאט!) כאשר, האוטובוס שיוצא מהעיר והאוטובוס שנוסע בתוך העיר הנם משתי חברות שונות (כלומר מחייבים אותי 2 חופשי חודשי מה שהוביל לקניית כרטיסיות שהיו זולות יותר….)
    ללא ההליכות, אלה רק זמני המתנה לאוטובוסים היה לוקח לי בין שעתיים וחצי לשעתיים ושלושת רבעי השעה נסיעה לכיוון אחד….. (הרשו לי לציין שנסיעה ברכב מבייתי לעבודה בשעות פקקים לא עלתה על חצי שעה מקסימום 40 דקות)
    בשלב מאוחר מידי גיליתי שאני יכולה להחליף אוטובוס בעיר אחרת (יבנה, כי כמובן שמאשדוד לראשון עוברים משום מה ביבנה) גם מקצר לי את זמני ההמתנה לאוטובוס בחזור בכחצי שעה (בהלוך עקב אי התאמה של האוטובוסים זה לא עבד) ופשוט חוסך ממני את האוטובוס הפנימי בתוך העיר שלי.

    כיום דרך אגב להגיע מאותו מקום לאותו מקום, מצריך את אותה לוגיסטיקה מייאשת.
    עברו מעל 5 שנים.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: