משהו על נימוסין

אני לא כותבת כדי להתפרסם.

לא, סליחה, אני כן כותבת כדי להתפרסם, אבל אז אני כותבת תחת שמי האמיתי ובנושאים שרלוונטים בעיני. הרשומות היחידות שחלקתי מכאן באופן יזום היו קשורות למחאה או לשביתת הרופאים, והסיבה שחלקתי אותן היא שהנחתי שהן יענינו יותר מאשר את חמשת חברי הקרובים שקוראים את הבלוג הזה באופן קבוע. ממילא דפוס הקריאה המשתקף מהסטטיסטיקה מראה שרק בודדים נשארים לתור את הבלוג, ואף אחד לא חוזר אחר כך.

את הרשומה האחרונה לא חלקתי בשום מקום, ולמיטב ידיעתי גם החברים שלי לא חלקו אותה. אין לי מושג למה אנשים זרים לחלוטין מרגישים בנוח להכנס לרשומה של אדם שהם לא מכירים ולקרוא לי שקרנית מניפולטיבית.

אני לא כותבת על מעמד האישה, אני לא כותבת על נושאים שברומו של עולם, אני לא כותבת בלוג פוליטי מעורר מחלוקת. אני כותבת על מה שקורה לי בחיים ומדי פעם מנסה לשייך את זה לכתיבה ממש.

זרים, לגמרי, אין לי מושג אפילו מי הם.

אני מרגישה חרא. אני מרגישה שפרצו לי לבלוג הפרטי שלי ורמסו אותו בצורה מזלזלת וחסרת כבוד.

אני לא רוצה לסגור- אני רוצה להמשיך לתעד את החיים שלי בצורה מקוונת. אני לא רוצה לנעול לחברים כי לפעמים מגיעים לכאן אנשים מגניבים מאד (והרשומה על שטיפת העיניים מנוזל סטיקלייט עזרה לפחות לכמה-עשרה אנשים מאז שפורסמה).

ואין לי עור עבה מספיק להתעלם מזה.

אז – מה עושים?

38 responses to this post.

  1. Posted by דובי on מאי 21, 2012 at 3:07 pm

    פשוט למחוק את התגובות, ואם הם חוזרים – לחסום אותם. זה השטח הפרטי שלך, וזו זכותך המלאה.

    להגיב

    • מש"א.
      זה לא יעזור למנוע את תחושת האיכסה, אבל זה כן יעזור להעלים את הזבל מהעיניים. וגם לא לעודד התפתחות של דיון נוסף שיתמלא בעוד זבל.

      להגיב

    • מש"א, ואין מה לעשות, האינטרנט מקום שכזה, חייבים לפתח עור טיפה יותר עבה 😦

      להגיב

    • מש"א וגם, מודרציה על התגובות – להתנות תגובות באישור שלך. יצא לי כבר למחוק תגובות ולכתוב "כאן נמחקה תשובה ש…" ולנמק. בעיני זה הגון.

      להגיב

    • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 6:01 pm

      כולכם צודקים. אני מרגישה שמחיקת תגובות מונעת חופש דיבור. זה טיפשי, אני יודעת.
      ויש לי סוגשל מודרציה – אני מקבלת התראה על כל תגובה ו(תיאורטית) יכולה למחוק אותה מיידית. מעשית, כאמור, אני מתלבטת עם עצמי עד שזה מאוחר מדי.

      להגיב

      • Posted by יעל on מאי 21, 2012 at 6:03 pm

        כמו שרדפיש כתב בעין הדג – חופש דיבור אומר שלכל אחד מותר לפתוח בלוג ולכתוב בו מה שהוא רוצה. זה לא אומר שמותר לו לזבל בלוגים של אחרים.
        בכל שנותי הרבות באינטרנט היחידים שנלחמים למען חופש דיבור הם הטרולים. באמת.

        להגיב

        • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 6:06 pm

          את צודקת. ברור לי שאת צודקת. אני פשוט…
          אולי ההנחה הבסיסית שאם מישהו טרח לקרוא אני צריכה לכבד אותו בתשובה דופקת אותי.

          להגיב

          • Posted by יעל on מאי 21, 2012 at 6:10 pm

            אני גם בעד לתת לו הזדמנות אחת. אולי סתם עובר עליו יום רע, והוא לא שם לב איך הוא מתבטא. אבל אם הוא ממשיך ללכלך סימן שזה מה שהוא רוצה. אז או שצוחקים עליו או שמוחקים אותו.

            להגיב

      • תמיד תזכרי שיש לך אפס יכולת לפגוע בזכות הדיבור של אנשים בבלוג שלך. מי שרוצה להתבטא יכול לפתוח בלוג, יכול לפרסם בפורומים למיניהם, יכול לכתוב בפייסבוק, יכול לנאום על ארגז בכיכר השוק… יש לו שפע של חופש ביטוי. את רק מונעת ממנו ללכלך לך את הבית.

        להגיב

      • ואם הקללות המגעילות האלו מונעות ממך להביע את דעתך אצלך בבלוג זה לא פגיעה בחופש הדיבור?

        הייתי בסרט הזה. עם כל הכבוד, הבלוג שלך הוא מבצרך. זה שמחקת למישהו תגובה מסיבה לא קטנונית אלא עניינית, זה לא מניעת חופש דיבור. יש לו חופש לכתוב לך תגובות אצלו בבלוג או בהרבה מקומות אחרים ברשת. שיבושם לו.

        להגיב

  2. אין לי הרבה דברים טובים לומר על זה. אין לי הצעות מועילות באמת.
    אנשים עושים את זה כי אנשים הם כאלו. הם רעים.
    אסור שתפסיקי לכתוב. את חכמה, ומעניינת, וכותבת חכם ומעניין (לא תמיד הולך ביחד).
    אנשים יעשו את זה. לצערנו.
    את טובה מכדי לתת לזה לנצח אותך. להתעלם מזה קשה, לתת לזה לנצח- אסור.
    מקווה שזה עוזר קצת.

    להגיב

  3. Posted by מונה והתלתלים on מאי 21, 2012 at 3:25 pm

    ממשיכים הלאה.
    קודם כל, אני אציג את עצמי- שמי חיה, ודרכנו נפגשו לא פעם במהלך השנים, ואני קוראת אותך בכמה מקומות, גם כאן- כבר די הרבה זמן.
    ראיתי את התגובות לפוסט המדובר, ואני יודעת על מה את כותבת- קרה לי אותו דבר עם רשומה שכתבתי, ועם טרול חוצפן.
    כמוך, [או שאפילו יותר בחריפות] כתבתי פוסט מחומם ועצבני, הרגשתי שנכנסו לי לנשמה, שמישהו החליט לקרוא כל מילה שלי כדי לחפש אותי.
    ואז החלטתי לקחת את זה כמחמאה.
    יש אנשים שקוראים אותך, ואת לא מכירה אותם- נפלאות המאה ה21.
    ויש אנשים שאת מעניינת אותם, והכתיבה שלך מעניינת אותם, וזה מה שחשוב.
    את כותבת כי את כנראה אוהבת את זה, וכי חשוב לך. אז תמשיכי. תעשי מה שטוב לך, תקחי את מה שמתאים לך, ואת הטרולים המסכנים פשוט אל תראי.
    קל להגיד, אבל רק כי אני עברתי את זה.
    עם הזמן, יהיה קל גם לעשות.
    אל תפסיקי לכתוב [אומרת זו שלא כתבה למעלה מחודש בגלל תגובה] ואל תחסמי לנו את האפשרות להמשיך ולקרוא אותך.
    |דמייני לעצמך את ה|4U|, מחייך עם פרח..|

    להגיב

    • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 6:05 pm

      לקחתי את הפרח, וקצת נבוכה שאני לא מזהה על פי השם. עכשיו אני סקרנית לדעת איפה הדרכים שלנו מצטלבות.
      תודה, זה עוזר לשמוע.

      להגיב

      • Posted by מונה והתלתלים on מאי 24, 2012 at 8:29 pm

        זה כי לי ברור שאת כל עולמי הוירטואלי התחלתי לבנות באותו מקום, בתפוז.
        ואני גם נוטה לשכוח שרבים ממכריי כאן ובעולם האמיתי לא חיים רק עם שמם האמיתי, כמו שאני בחרתי לעשות. אני כותבת בכל מקום בשמי, רק פה באתר זה לא תפס משום מה.[שוב, נעים מאוד, חיה קרן;-)]

        אני כבר לא זוכרת איך הגעתי לכאן, אבל את הניק שלך אני מכירה מאז שאני עצמי מנהלת בתפוז.
        ויש עוד כל מיני הצטלבויות לאורך הדרך, מפה ומשם [אבל אני לא רוצה לעשות אאוטינג לאף אחד, אז..;-)]

        רק תדעי שכיף לקרוא אותך, שאני מוצאת המון נושאים משותפים לנו בפוסטים שלך, ממש כאן בבלוג הפרטי שלך, למרות שגם את הבלוג עם המחלות אני מכירה, וגם יצא לי לראות את העוגה המגניבה שלך במקום אחר;-) [ההיא עם היצורים.]
        וכמו שאני רואה שאמרו לך שוב ושוב- הבלוג שלך הוא מבצרך.

        להגיב

  4. Posted by דניאלה on מאי 21, 2012 at 3:53 pm

    אלו יקרה, איזו הרגשה מבאסת. אני נהנית לקרוא אותך בשלל בלוגייך וסטטוסייך, ומקווה להמשיך ליהנות מכתיבתך עוד שנים רבות.
    נראה לי שהפתרון הוא שילוב של העצות שניתנו מעלה, ופיתוח מידה מסוימת של אטימות לתגובות מתלהמות ומחרחרות מדון. למזלך את לא טמקא, אז יש תגובה אחת כזאת פעם ב, ולא מיליון כאלה בכל פוסט.
    (ואני עוד זוכרת שאת חייבת לי מסע קניות).

    להגיב

    • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 6:08 pm

      זוכרת שחייבת לך, מאד רוצה לצאת גם. זה ה"פרס" שמחכה לי אחרי אמצע יוני המקולל.
      ד"א, כשהייתי כותבת בנרג הייתי מקבלת הרבה יותר קללות וחבטות, אבל אז זה לא היה "שלי".

      להגיב

  5. Posted by sabrerunner on מאי 21, 2012 at 5:32 pm

    אני חייב להסכים עם מה שכבר נאמר.
    בבלוג שלי אני פשוט דורש שלכל משתמש תהיה תגובה ראשונה מאושרת ידנית. זה פותר לפחות את בעיית הנראות.
    אבל אין ברירה, בשביל לכתוב פומבי באינטרנט חייבים לפתח עור קצת עבה. אני מאוד מקווה שזה לא ירתיע אותך.

    להגיב

  6. Posted by skipi on מאי 21, 2012 at 5:53 pm

    זה באמת מעליב. גם אם תמחקי את התגובות וגם אם תתעלמי, זה עדיין יהיה פוגע, ושום עור פיל לא יעזור לתחושה האמיתית הזאת כי את לא שקרנית.
    אני מוכנה ללכת להרביץ להם בשבילך.. |חיבוק|

    להגיב

    • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 6:09 pm

      אנחנו ממש צמד-חמד, הא?
      ותודה על החיבוק.

      להגיב

      • Posted by skipi on מאי 21, 2012 at 6:46 pm

        בייחוד שאת עושה בשבילי את כל העבודה 🙂
        אני בקריסה ואת מצילה אותי, מגיע לך חיבוק בכל מקרה. אין לי כח להבטיח מתי אחזור לעמוד על משמר ארצנו..

        להגיב

  7. מה שכולם אמרו וגם חיבוק.
    ויש עוד דרך להתמודד עם טרולים (ר' http://youtu.be/tsXKAtpLm4I )

    להגיב

  8. Posted by רוני on מאי 21, 2012 at 9:11 pm

    מה שכולם אמרו…. + תודה רבה וכוללת על עצם הכתיבה שלך. מאוד נהנה לקרוא וזו הזדמנות טובה להגיד טובה.
    לגבי הטרולים והלא מנומסים למיניהם – את הרי נתקלת בהם גם בעבודה, בתור לקופה בסופר, סתם ברחוב… כאן זה מרחב שלך, ציבורי אמנם, אבל שלך. כמו שלבעל עסק יש זכות להוציא לקוח כך יש לך זכות מלאה למחוק תגובות שלא נראות לך לעניין.

    להגיב

    • Posted by רוני on מאי 21, 2012 at 9:11 pm

      * הזדמנות טובה להגיד "תודה" כמובן….

      להגיב

      • Posted by אלודאה on מאי 21, 2012 at 9:50 pm

        על לא דבר 🙂
        אשתדל לזכור את העצה. מצד שני, אני מפרסמת פוסטים מושכי-טרולים פעם בשנה בערך, אז יש סיכוי טוב שאשכח אותה עד אז…

        להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: