מם מוסיקלי – שבוע ארבעה-עשר

הנושא – נסיעה ארוכה מדי

יש אלבומים שאסור לשמוע. יש להם שם מסוכן, או שהם שייכים לאמן מזרם שאתם יודעים שאתם לא אוהבים, או שהם פשוט באים עם איור זוועתי.

השבוע אני מבקשת מכם לספר על השיר שהייתם חיים הרבה יותר טוב אילולא הייתם שומעים אותו. חייכם היו סבבה-אגוזים לפניו, וכעת, אחרי שהכרתם את השיר הזה, הם כמו כיף כף שנשאר בשמש יותר מדי זמן.

השיר שלי עונה על כל האזהרות שלעיל – הוא הגיע עם שם מסוכן, היה שייך לאמן שלא אהבתי אף אחד מהשירים שלו, והאיור על העטיפה של האלבום לא מבשר טובות. הצלחתי להתעלם מכל האזהרות כי השעה היתה שמונה בלילה, היתה צפויה לי נסיעה ארוכה חזרה הביתה, ואותה חברה שגילתה לי את בואי המליצה לי על האלבום הזה. מעבר לכך, היא אפילו השאילה לי את הקסטה הישנה שלה כדי שיהיה לי מה לשמוע במשך שעתיים וקצת של נסיעה.

הדלקתי את הווקמן, הנחתי את הראש על החלון ונרדמתי עם היציאה מהתחנה המרכזית בחיפה. התעוררתי אחרי חצי שעה אכולת סיוטים ונפחדת. האוטובוס היה חשוך לחלוטין. כל תנועה על האוטובוס נראתה לי חשודה, כל צללית מבהילה וכל אדם – פוטנציאל לרוצח. רק אחרי שהתאוששתי קצת הבנתי שכל שירי האלבום עוסקים ברצח, ובזמן שישנתי תת המודע שלי עבד שעות נוספות כדי לשלב את המלל במציאות שלי.

עצרתי את המוסיקה וביליתי את שאר הנסיעה בשקט מבורך. הקסטה הושלכה לאחורי מגירת המוסיקה (פעם לא אגרנו מוסיקה על מחשב. באמת) והעלתה אבק שם.

מאז סיימתי את הלימודים, עברנו חזרה למרכז, ילדתי שני ילדים, הווקמן מזמן החזיר את נשמתו לסוני, אבל אני עדיין מפחדת לפתוח את המגירה של הקסטות עד הסוף.

השיר של האצה.

כללי המם – תזכורת. כמו כן, אנא שימו כאן טראקבק לפוסט שלכם, אם אתם עונים בבלוג שלכם.

רמז לשבוע הבא – האמפישלוש שהרג את שיחות הרכבת.

מודעות פרסומת

9 responses to this post.

  1. לא בטוחה אם חיי הם כמו כיף כף שהתייבש בשמש, אבל כל פעם שיוצא לי לשמוע את "משיח לא בא" אני טובעת ביאוש. לעולם לא אשמע אותו מיוזמתי.

    להגיב

  2. "פינקס הקטן". שיר על כל הדברים שלא בסדר עם האנושות. http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1016&wrkid=2638

    במיוחד כי שמעתי אותו לראשונה אחרי הצפיה ב"החוש השישי".

    להגיב

    • Posted by אלודאה on אוגוסט 30, 2011 at 7:39 pm

      אני מסכימה בהחלט. מצד שני – השיר מבוסס על סיפור של דיימון ראניון, אז הוא מקבל כמה נקודות זכות.

      להגיב

  3. […] שאלה השבוע על שירים שמפחידים אותנו. אני לא מפחד משירים, אם לא […]

    להגיב

  4. לא ברור לי למה את מבקשת דברים כאלו. שיר רע כזה יהרוס לך את היום, אם לא יותר מכך.

    ישראל גוריון, מגדולי הזמרים ששרו בשפה העברית, הוציא לפני כמה שנים (כן, בגיל הרבה וקצת) אלבום חדש. ונהדר. רק מה, שיר אחד שם מסוגל להרוס לכל אחד את היום. אם לא יותר מכך.
    אז אני לא באמת ממליץ לך על "מתנת יום הולדת" של ישראל גוריון. למען האמת, אני ממליץ לך לא להקשיב לו כאן – http://www.youtube.com/watch?v=QOhHOOkIWJU

    להגיב

  5. Posted by איתמר on ספטמבר 3, 2011 at 3:55 pm

    LOL
    קראתי את כל הפוסט ורק אז ראיתי איזה שיר מקושר. מדובר באחד השירים האהובים עליי באחד האלבומים החביבים ביותר. שם האלבום לא רמז קצת? הוא נקרא Murder Ballads כי יש בו שיר אחד שבו אף אחד לא מת.
    לעומת זאת, האלבום מכיל מבחר מוזיקה מטרידה (The Curse of Millhaven+Stagger Lee בולטים בנושא), ואכן לא הייתי ממליץ עליו לשמיעה לבד, בחושך, בשינה. לפחות לא בשמיעה ראשונה.

    מאחל לך שמתישהו תחליטי לשמוע אותו שוב. או אולי תדלגי על לשמוע את כל האלבום, ותסתפקי בשני הדואטים החביבים (הנזכר לעיל + הנרי לי).

    להגיב

    • Posted by אלודאה on ספטמבר 23, 2011 at 4:55 pm

      אני יודעת, אני יודעת…. גם החברה שהשאילה לי את הקסטה צחקה עלי כשהתוודיתי על הנסיעה ההיא.
      תודה על ההמלצות, אולי יום אחד באמת אקשיב לאלבום הזה מההתחלה כמו שצריך.

      להגיב

להגיב על Kipod לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: