אם במשרד הבריאות נפלה שלהבת…?

הרשימה הזו נכתבה על ידי יעל ג. בפייסבוק תחת הכותרת "תעתועי המספרים של האוצר מול הרופאים" או "למה המתמחים מתפטרים?". אני מביאה אותה כלשונה. לבעלי הפייסבוק, ניתן לקרוא אותה כאן.

————–

סטודנט לרפואה לומד 6 שנים, חצי שנה נוספת מוקדשת לבחינות, אח"כ עושה שנה אחת של סטאז' במשכורת נמוכה (וזה בסדר, קצת דומה לסטאז'/התמחות של עורכי הדין). רק אח"כ הסטודנט הופך להיות רופא, כי מהשלב הזה – 7.5 שנים לפחות אחרי שהתחיל ללמוד – הוא מקבל תעודה ומספר רופא ומתחיל לעבוד כרופא מן המניין.

האפשרויות העומדות בפניו הן שתיים, לעבוד כמתמחה בתחום מסויים ובכך להתמקצע באותו תחום, מה שנותן לו אופק להתקדמות מקצועית בעתיד, או לעבוד כרופא כללי בנטלי / שח"ל / ביקורופא / חברות אחרות או לעשות תורנויות כל חייו. בעבר רופא כללי יכול היה לעבוד כרופא משפחה בקופת החולים, אולם היום יש התמחות ספציפית לרפואת משפחה (ובצדק) ואופציה זו כבר אינה קיימת. רופא כללי עובד במשמרות כל חייו ואינו מתמקצע. מאחר ומקצוע הרפואה הוא מקצוע של שוליה – אנחנו לומדים מרופאים מנוסים תוך כדי עבודה תחתם – עבודה כרופא כללי היא למעשה עמידה במקום וחוסר יכולת להתקדם בקריירה.

רוב הרופאים הצעירים בוחרים להתמחות בתחום מסויים, ובכך גוזרים על עצמם עוד 4-7 שנים של עבודה קשה. אלא מה – שעבודה זו צריכה להיות מלווה בלימוד, כדי שנצא בסוף יודעים את אותו התחום ברמה מספקת גם כדי לטפל טוב בחולים וגם כדי להעביר את הידע שקיבלנו הלאה – לדור הבא. מצב המערכת היום אינו מאפשר לימוד – הרופאים הבכירים עוזבים מוקדם את בית החולים מכורח המציאות (אי אפשר לקיים משפחה ממשכורת של רופא בכיר בבי"ח והם חייבים לצאת לעבוד באופן פרטי או בקופות החולים בהן מרוויחים יותר), והמתמחים שנשארו מעטים מכדי שיוכלו להתפנות לקריאה עצמאית תוך כדי עבודה, בשנים האחרונות הם אף מעטים מכדי לאייש את המחלקות ופעמים רבות יש רופא תורן אחד על 2-3 מחלקות או יחידות. המשמעות היא שהרופא האחד הזה חושש מאד שאולי לא יספיק להגיע בזמן לטפל במצבי חרום בכל אחת מהמחלקות הללו, באין יכולתו להתפצל ל 2-3 רופאים. החשש הגדול הוא שבזמן שהוא מטפל בחולה קריטי אחד – חולה במחלקה השנייה יזדקק לו בדחיפות והוא לא יהיה זמין כדי להצילו.

חברה שנשכרה לבדיקת עומס העבודה והערכת החסר ברופאים בדקה ומצאה כי רופא עובד בבית החולים בתנאי עומס שלא נראים באף מקצוע אחר במשק הישראלי. חברה זו המליצה שכדי שמערכת הבריאות תוכל לפעול בצורה יעילה יש צורך בתוספת של 7000 תקנים. 1000 באופן מיידי כדי למנוע מוות שניתן למניעה של חולים ושחיקה לא הגיונית בתפקודם של הרופאים.

אז הנה – הבטיחו לכם 1000 תקנים – אתם אומרים, מה אתם רוצים?

עם סיום השביתה בשנת 2000 הובטחה תוספת של 650 תקנים, 300 מהם ניתנו עד 2007, 350 לא ניתנו עד היום.  כעת מבטיחים 1000 תקנים תוך שנתיים (מתוכם 300 שהובטחו בשנת 2000 ולא ניתנו) – לא בהכרח למתמחים, לא בהכרח בבתי החולים, לא בהכרח בפריפריה או במקצועות במצוקה – ולא בהכרח שתקוים ההבטחה (יש לנו כבר ניסיון רע מההסכם של שנת 2000, וראו גם את האחיות שהובטחו להן תקנים השנה ולא נתנו).

בנוסף, אתם אומרים – הבטיחו לכם מענק למי שעובר לפריפריה.

אלא שלמענק זה לא יינתן תקציב מקופת המדינה, אלא מקופות החולים המרוקנות גם כך. האם יינתן? האם יוצע? ספק רב שסעיף זה יתממש ללא תקציב אמיתי.

אבל נתנו לכם קיצור תורנויות ל 6 בחודש, אתם אומרים.

קיצור תורנויות ל 6 בחודש תלוי רק אם יינתנו התקנים, וגם ימולאו. בהעדר שינוי בשכר יתקשו בתי החולים למלא את התקנים והסטודנטים לרפואה יעדיפו (ובצדק, לאור תנאי העבודה הקשים והשכר הזעום) לעבוד במקומות אחרים בעולם (ארה"ב החלה מחודש זה לתת גרין קארד לכל רופא שרוצה לעבוד בתחומה, קנדה ואוסטרליה פתחו שעריהן לרופאים ישראלים בשנים האחרונות, אירופה פתוחה בפני כל מי שסיים לימודים שם ומעל 50% לא חוזרים לארץ, ועכשיו יש גם את גיניאה המשוונית, ש"איבדנו" לה 100 רופאים רק בחודש החולף והרבה עומדים בתור).

מה יקרה אם יקצרו את התורנויות ל 6 בחודש – השכר שבנוי רובו ככולו על תורנויות ירד ב 2000 שקלים חדשים.

אבל הציעו לכם תוספת של 49% בשכר, אתם אומרים.

וכאן התעתוע הכי גדול של האוצר. 16% שניתנו בעקבות השביתה בשנת 2000 הם חלק מה 49%. כן, קראתם נכון, מציעים לנו את מה שכבר נתנו לנו. 12% נוספים מגולמים במעבר לשבוע עבודה של 5 ימים, ז"א שגם הם לא יהוו תוספת אמיתית לשכר..

למעשה הרופאים יקבלו רק 21% תוספת אמיתית לשכר, שתתפרס ע"פ 8 שנים. ז"א תוספת של 2.5% לשנה, שהיא נמוכה מהמדד שהוא 3-4% לשנה. אם נשווה את זה לתוספת שקבלו המורים ביסודיים ובחטיבות 8.5% שנפרסת על שנתיים, 4.2% לכל שנה.(סה"כ בהסכם תוספת שכר ממוצעת של 32%, שהם 4% לשנה), התוספת של המורים בבתי הספר העל יסודיים העומדת על 50%, שהם 6.25% לשנה, או העובדים הסוציאליים שקבלו 7.25% משך שנתיים, 3.6% לשנה.

אז למה ההסתדרות הרפואית הסכימה לתוספת של 2.5% לשנה? ולמה מכניסים את התוספת הקודמת ?

משום שמבנה השכר של הרופאים עשוי טלאים – שכר הבסיס נמוך מאד ועומד על 23 ₪ לשעה למתמחה, ועליו תוספות שונות ומשונות שאף אחד לא ממש מבין עד הסוף – זו עוד דרך של האוצר לתעתע. תוספות אלו אינן משולמות כאשר הרופא יוצא לחופש, חולה או יוצא לפנסיה. הובטח להסתדרות הרפואית שתוספת ה 16% לשכר בעקבות השביתה בשנת 2000 תוכנס לשכר הבסיס, התוספת שנובעת מקיצור שבוע העבודה ל 5 ימים, וגם שהתוספת הנוכחית של 20.1% תוכנס לאותו שכר בסיס תוך 8 שנים ומכאן מספר הפלא – תוספת של 49% לשכר – אבל לשער השעה, לא לשכר בפועל. מה זה אומר מבחינת המתמחה שלנו? שכר השעה יעלה מ 23 ₪ לשעה ל 34 ₪ לשעה. במקביל ירדו לו 2000 ₪ מהמשכורת אם באמת יורידו את מספר התורנויות, ועוד 2900 ש"ח מתוספת שנת אלפיים..

מה דורשים המתמחים?

  1. שאורך ההסכם לא יעלה על 4 שנים, להקטין את תעתועי המספרים.
  2. תוספת מיידית של 1000 תקני מתמחים שתאפשר מתן שירות רפואי טוב למטופל, ותמנע מוות של מטופלים והעדר כח אדם לטפל בהם ברגע המתאים.
  3. הורדת מספר התורנויות ל 6 בחודש, נגזרת מתוספת התקנים.
  4. מומחים לא יחויבו בביצוע תורנויות, הסבר בסוף המאמר.
  5. שכר שעה התחלתי למתמחה יועלה ל 50 ₪, עליה אמיתית בשכר הסופי תבוא לידי ביטוי רק לאחר דיון בהמשך תשלום התוספות….
  6. שמירה על ההישגים בתגמול לפריפריה.

הסבר קצר לסעיף 4 בדרישות המתמחים: במקום להוסיף תקנים רצו לחייב מומחים צעירים, שסיימו התמחות לעשות תורנויות. יש לזה כמה חסרונות:

  1. מאריך בפועל את התקופה שבה עובדים בלילות עד גיל 47 שנים.
  2. באין תוספת תקנים יש פחות רופאים בבוקר במחלקה ועדיין חסר ברופאים שיטפלו בחולים, כאשר הפגיעה באיכות הטיפול והפגיעה בהכשרת המתמחה נמשכות.
  3. מדובר בעבודה שנוספת על המשרה המלאה שעושה הרופא הבכיר ממילא, ולא על עבודה כחלק ממשרתו, דהיינו 8-16 שעות תורנות בשבוע בנוסף ל 45 שעות השבועיות…

—————-

עד כאן הרשומה המקורית של יעל. בזכותה אני יכולה לעבור ישר לדבר על רוני גמזו, הלוא הוא מנכ"ל נמשרד הבריאות, שלרוב לא שומעים עליו בחדשות.

(כל הקישורים בגוף הטקסט הם לכתבות מynet. אתם לא באמת חייבים ללחוץ עליהם, זו רק הנטיה האובססיבית שלי לרפרנסים).

בואו נתחיל מזה שמבחינה אישית אין לי ולו מילה אחת רעה להגיד על האדם הזה. אני לא מכירה אותו בכלל, שמעתי הרצאה אחת שלו (שהיתה מעניינת מאד), וזהו. כל מה שאני יודעת מגיע מהעיתונות המקוונת. והנה מה שאני יודעת –

הסתדרות הרופאים בישראל (הר"י) הודיעה על סכסוף עבודה ולאחר מכן החלה להשבית את המערכת הרפואית בצורה כזו שבית הדין לעבודה קבע שוב ושוב ושוב (ושוב) שהעיצומים ראויים ומידתיים וכי אין לחייב את הרופאים להליך בוררות.

כאשר הגיעו מספיק קרוב להסכם, פרטיו הודלפו לתקשורת (ואני עומדת בדעתי שזו היתה הדלפה של האוצר), והתוצאה היתה מרד של המתמחים, מכל הסיבות שיעל פירטה כל כך יפה למעלה.

המתמחים החליטו להתפטר. זוהי זכותם בהיותם, אתם יודעים, אזרחי מדינה דמוקרטית. לאחר זמן מסוים, בין השאר כתוצאה מהזדהות עמוקה, גם חלק מהמומחים החליטו להתפטר.

לדעתי, הצעדים עד כאן קשורים למצפונם של האנשים, ולכל המעורבים ברור שמדובר במשחק "צ'יקן" שבו המערכת היא זו שתמצמץ ראשונה. כי נו, באמת, לנהל בית חולים בלי מתמחים? הצחקתם אותי. עוד מעט תרצו לנהל מחלקה בלי אחיות…

בא לו מנכ"ל משרד הבריאות וראשית מחבל באופן מכוון בצעדים של המתמחים. לא מעניין אותי אם בעיניו הם נראים כצעדים פרועים, חסרי אחריות או סתם ילדותיים – בנאדם, אלה אנשים שאמורים להסתכל לחולים שלהם בעיניים. איך אתה יכול להרוס את האמינות שלהם בצורה כזו?

לאחר מכן הוא דורש לקבל לידיו את כל מכתבי ההתפטרות שהוגשו, ומיד מוציא הודעה לעיתונות שפחות או יותר רומזת שהכל עורבא פרח ומדובר בקומץ מתפרעים.

מה המטרה? מה הרעיון? לגרום למתמחים להרגיש רע? ללכד אותם בהרגשה הצודקת שלהם? או פשוט להשניא עליהם את המערכת המחורבנת שבה הם עובדים כל יום עוד יותר? אותה מערכת שבאופן קבוע יורקת עליהם, מרביצה להם, משלמת להם שכר מגוחך, קורעת בינם לבין המשפחות שלהם, וגומרת להם את שאריות הרצון הטוב עד שברגע שהם מסיימים את ההתמחות הדבר הראשון שהם מחפשים היא עבודה בקהילה (לא שזה שוס כזה גדול, אבל לפחות אין תורנויות).

מאדם שמנהל את מערכת הבריאות כולה אני מצפה למעט יותר אורך רוח, לאלגנטיות, לגדלות נפש שמאפשרת לכל מי שאי פעם התעמת עם אדם אחר להגיד, "אתה יודע מה, אני לא מסכים איתך, אבל בוא תסביר לי את הצד שלך ונראה איפה אני יכול ללכת לקראתך".

כי רוני (ותסלח לי שאני פונה אליך בשמך הפרטי),  הרופאים והרופאות  במיון, בפנימית, בילדים, בכירורגיה ובשאר המחלקות הקליניות הם אלה שיצטרכו להביט מחר בבוקר בעיניים של המטופלים שלהם ולדעת שהם לא לבד במערכה, והאדם שתומך בהם לא אמור להיות החולה שמולם אלא הבוס הגדול שמאחוריהם.

פוסטים שלי באותו נושא אפשר למצוא תחת התגית המקורית "התמחות", ממש כאן בצד. היא תפחה מאד לאחרונה…

(ותודה לקני שלא רק עורך את הבלוג ה"מקצועי" אלא גם את הבלוג הזה כשנחה עליו הרוח).

מודעות פרסומת

15 responses to this post.

  1. כבר כתבתי לך פה באחד הפוסטים הקודמים שלך בנושא, שהרופאים צריכים ללכת עד הסוף. קודם כל, אסור להם להכנע ולחזור בהם מההתפטרות.
    דבר שני, יש עוד גוף שעדיין לא ראיתי אותו משתתף באופן אקטיבי והוא הסטודנטים לרפואה. אז נכון, עכשיו אין לימודים ולכן הם לא יכולים להשבית את הלימודים. אבל אני חושב שזה צעד מתבקש לגייס גם את אגודות הסטודנטים לרפואה (ובכלל) – כי זה העתיד שלהם למעשה.
    (ולמעש, צריך לגייס גם את הסגל הבכיר והסגל הזוטר בפקולטות לרפואה)
    וחוץ מזה, יעל ואת צריכות לפרסם את הרשומה הזו (ואחרות) במקום שיותר אנשים קוראים. אתן כותבות דברים חשובים וכדאי לשלוח, לYNET למשל.

    להגיב

    • Posted by אלודאה on אוגוסט 17, 2011 at 8:40 am

      תראה, המתמחים מקבלים המון תמיכה מהמומחים וממנהלי בתי החולים. חלקם מתפטרים עם המתמחים וחלקם פשוט יוצאים לתקשורת ואומרים בפה מלא שהם מעודדים את המחאה הזו.

      לגבי YNET – הם לא מוכנים לפרסם משהו שהתפרסם במקום אחר לפני כן (מנסיון של הבנזוג). חוצמזה, אין לי כוח ו/או סבלנות להתמודד עם טוקבקיסטים מטונפים.
      מדי פעם YNET כן מפרסמים דברי מתמחים מהשטח, שזה נחמד. אבל אי אפשר לגרום להם לשים את מחאת הרופאים בכותרות הראשיות כאשר יש דברים מענינים יותר, כמו מרגלית צנעני…

      להגיב

  2. וואו, לא ידעתי שזה המצב. חשבתי שהמשכורת של הרופאים גבוהה יותר.
    כי כשאני רואה עבודה עם משכורת של 23 אני חושב לעצמי, "לא מדהים אבל ניקח מה שיש אם אין יותר טוב." כי במקצוע שלי, למיטב ידיעתי, השכר של בן אדם בעל הכשרה שמתחיל בתחתית הוא 60 וללא הכשרה רשמית (רק עם נסיון) מקבלים לא הרבה פחות מזה.

    איך זה שהמקצועות שצריכים להיות יותר מוערכים מקבלים פחות?
    גם לי יש קישור: http://26.media.tumblr.com/tumblr_lpqihsD78C1qfiy8mo1_500.jpg

    להגיב

    • Posted by אלודאה on אוגוסט 17, 2011 at 10:02 am

      התשובה לשאלתך – ככה (ושכחת את הרכב, הסלולרי, הפנסיה, ביטוח המנהלים והשעות…).
      והלינק מגניב 🙂

      להגיב

  3. שאלה בקשר לתקנים-
    הרי אין מצב שכיום 100% מהתקנים מנוצלים, נכון?
    זה לא שסטודנט שסיים סטאז' בא להתמחות בבית חולים כלשהו בארץ ואומרים לו- אין מקום להתמחות באף בית חולים בכל הארץ, מצטערים! חכה לשנה הבאה…

    אז מה יועילו תקנים אם אין מספיק "ייצור" של רופאים חדשים?

    להגיב

    • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 10:25 am

      לא, יש תקנים פנויים במקומות מרוחקים מאד. אנשים שמוכנים לעבור לעפולה או צפת – ימצאו לעצמם התמחות יחסית בקלות. גם כן, תלוי באיזו התמחות. אנשים שרוצים להתמחות בילדים, למשל, לא ימצאו תקנים פנויים גם לא בעפולה.
      ובהחלט יש תור להתמחויות, שיכול לקחת גם שנתיים בחלק מבתי החולים (כן, ממש כך).
      אל תשכח גם שהמחלקה שבה אתה מתמחה קובעת את הרמה שלך ואת הסיכוי שלך לעבור את מבחני ההתמחות (מבחנים אדירים שבחלקם יש למעלה מ-80% נכשלים). למה לבזבז שנים במחלקה שלא תכשיר אותך כראוי?

      להגיב

      • אני מבין, אך הרי אם יגדילו את מספר התקנים של המתמחים בכל בתי החולים בארץ- זה עלול לגרום לעליה בכמות המתמחים בבתי חולים יוקרתיים במרכז ובירידה בכמות המתמחים בבתי החולים בפריפריה, לא?
        כי הרי כמות מסיימי הסטאז' לא תשתנה אך פתאום יהיו יותר מקומות בבתי חולים במרכז.

        להגיב

        • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 10:58 am

          חלק מההסכם מקצה 500 תקנים לפריפריה, ו-500 למרכז, כשהתקנים למרכז יוקצו החל מעוד שנה וחצי בלבד, פרט לאלה שאמורים להפחית את עומס התורנויות (אין לי מושג איך הצליחו לנסח סעיף כל כך דו משמעי, אבל ניחא).
          מספר מסיימי הסטאז' גדל כל שנה בהתאם לעליה במספר הסטודנטים. מספר התקנים לא. באופן טבעי היית מצפה שיותר ויותר רופאים ישאבו לפריפריה כי שם התקנים מתפנים מהר יותר, אבל למעשה מה שקורה הוא שאלה שממילא יכולים להרשות לעצמם לעבור לפריפריה (ולוותר על חינוך איכותי לילדים שלהם ואפשרות תעסוקה לבן/ת הזוג) עושים את זה, ואלה שלא – מחכים עד שיתפנה תקן. אני לא רואה איך זה משתנה בעקבות ההסכם החדש.

          להגיב

          • אוקיי ומספר התקנים הוא גם פר מחלקה, לא?
            עליה במספר התקנים לא עלול לגרום לירידה בכמות המתמחים במחלקות הפחות נחשקות?

            וכיצד מספר הסטודנטים עולה כל שנה? יש מספר קבוע של אוניברסיטאות.

            להגיב

            • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 11:15 am

              לגבי החלוקה של התקנים בין המחלקות – קטונתי מלענות.
              מספר האוניברסיטאות נשאר קבוע אבל מקבלים כל שנה יותר ויותר סטודנטים. זו אחת מהבעיות בלימודי הרפואה כיום, שכן ככל שיש יותר סטודנטים כך ההוראה הפרטנית נעשית פחות טובה, והיא קריטית להכשרה בשנים הקליניות (כאשר מסתובבים במחלקות בחלוקים לבנים ומתקנים את כל המאושפזים ש"אני רק סטודנטית, אני לא רופאה").

              להגיב

              • Posted by yacov on ספטמבר 6, 2011 at 2:39 pm

                מובן.
                אבל המצב של מערכת הבריאות בחו"ל אמור להיות יותר גרוע בממוצע לפי דעתי.
                http://www.bit.ly/omvSuf
                הלינק הבא מראה גרף (נכון לשנת 2002) של מספר הרופאים ל1000 אזרחים כפונקציה של כמות הכסף($) שהממשלה מבזבזת על נפש, וישראל דווקא במקום מעולה יחסית לשאר העולם, כאשר המדינות היחידות עם יותר רופאים לנפש מישראל הן מדינות בריה"מ (ששם קל מאוד להתקבל לרפואה יחסית לארץ) והמדינות שמשקיעות יותר $ לנפש בבריאות הן מדינות יותר עשירות מישראל.

                מה דעתך?

                להגיב

                • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 7:50 pm

                  דעתי מאד פשוטה:
                  1. אין רפרנסים לגרף, לא ברור לי על מה הנתונים מסתמכים, ובכל מקרה – הם נכונים לשנת 2002 ולא לשנת 2011. אין שום משמעות ללדבר על המצב בארץ לפני תשע שנים. הרגש חופשי להכנס לכאן – http://www.who.int/healthinfo/statistics/en/ או לכאן – http://epp.eurostat.ec.europa.eu/portal/page/portal/eurostat/home/
                  והשתמש בנתונים שלהם.
                  וכמובן, הכי טוב להכנס לכאן – http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st28_02.pdf ולראות כי מה שאנחנו מוציאים על בריאות מתוך התמ"ג משתווה לזה של סלובניה.
                  2. אין שום משמעות להשוות את ישראל לזימבאבווה. צריך להשוות אותנו למדינות מפותחות כמו מדינות אירופה וארה"ב. בהשוואה הזו כל המדינות האירופיות (פרט לאחת) עוקפות אותנו בסיבוב.
                  3. אין לי משוג למה החלטת שכל המדינות יותר עשירות מאיתנו. על פי הנתונים האחרונים הידועים לי כלכלת איסלנד, יוון, ספרד ואירלנד התרסקו כולן, ובכל זאת, הפלא ופלא, על פי הגרף שהבאת בעצמך המצב שם יותר טוב משלנו (שוב, מכיוון שהגרף לא עדכני. כבר ציינתי שהוא לא עדכני?).

                  והגרף, דרך אגב, לא מראה את מספר הרופאים כפונקציה של ההוצאה לנפש. הוא מראה את הקשר בין ההוצאה הכספית הממשלתית לנפש על בריאות לבין מספר הרופאים ל-1000 איש, כפונקציה של גודל האוכלוסיה. למעשה, המסר העיקרי של הגרף הוא שקיים קשר בין ההוצאה הממשלתית על בריאות לנפש לבין מספר הרופאים ל-1000 איש, וכן ניתן לראות כי שתי המדינות הגדולות בעולם מוציאות פחות מ-50$ לנפש על בריאות.

                  להגיב

                  • Posted by yacov on ספטמבר 6, 2011 at 9:54 pm

                    1. הנה פה יש נתונים די טובים מ2007 (הכי מעודכן שהצלחתי למצוא ששם לישראל יש 3.6 רופאים ל1000 תושבים שלפי הבנתי זה טיפה יותר טוב ממה שיש היום).
                    http://www.who.int/entity/whr/2006/annex/06_annexes_pr.pdf
                    2 וגם בנוגע להוצאה ביחס לתמ"ג: אני לא רוצה לזרות מלח על פצע פתוח, אבל במדינות אירופה וארה"ב המשכורות של הרופאים יותר גבוהות (אבל גם המשכורות של ענפים אחרים כמו ההיי-טק יותר גבוהות, ובאחוזים יותר גדולים), אז הם צריכים להשקיע יותר כסף במערכת הבריאות. ובאירופה יש גם אוכלוסיה גדולה של זקנים, שהם גם צורכים הרבה שרותי בריאות יחסית לשאר האוכלוסיה.
                    3. זה שהמדינות התרסקו לא רלוונטי כי ההשלכות של זה יורגשו רק בשנים הבאות כשהם יאלצו לקצץ בכל תקציב אפשרי. בינתיים הם נהנו מהאובר-דראפט.

                    בקשר לגרף- "המסר העיקרי של הגרף הוא שקיים קשר בין ההוצאה הממשלתית על בריאות לנפש לבין מספר הרופאים ל-1000 איש"- לא, אין קשר. המדינות עם אוכלוסיה בסדר גודל של ישראל מקבלות ערכים בציר הY (רופאים) בין 0.5 ל6 ואי אפשר לראות שום מגמת עליה/ירידה בין ההוצאה הממשלתית לבין מספר הרופאים ל1000 איש. למשל- לגאורגיה ולבלגיה יש 3.9 רופאים ל1000 איש לפי הגרף, אך בלגיה מוציאה על אזרח 1600$ לשנה לעומת ה11$ שגיאורגיה מוציאה.

                    להגיב

                    • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 10:11 pm

                      תשמע. תראה.
                      יש גבול לכמה שאני יכולה לדבר על גרפים, באמת, וכמה אני יכולה לבקש שתמצא נתונים עדכניים (באתר ה-OECD יש). אתה *רוצה* שהממשלה תוציא הרבה על בריאות, אתה רוצה שממשלה תאזן את ההוצאה הפרטית מכיוון שלאזרח אין הרבה כסף ולממשלה יש כי היא גובה מסים שחלקם אמורים להיות מנותבים להוצאה על בריאות.
                      אתה רוצה להשוות גילאי אוכלוסיה? אז חפש מידע לגבי הוצאה לתמ"ג על פי גיל ממוצא ופילוג לפי מוצא.
                      הבא את הכל לאייקון, ונשב ביחד על הנתונים, בתנאי שהם מהשנתיים האחרונות. אין שום ערך לדבר על נתונים כלכליים, דמוגרפים או סטטיסטים בעלי יותר משנתיים אלא אם אתה רוצה לדבר על מגמה.
                      הבה ונסכים לעצור את הדיון כאן, בסדר?

                    • הנה כתוב פה:
                      http://www.cbs.gov.il/q153_heb.htm
                      "בישראל ובמדינות החברות בארגון ה-OECD קיימת מגמת ירידה בשיעור הרופאים והאחיות ל-1,000 נפש. כיום, שיעור הרופאים בישראל הוא גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD
                      (3.46 לעומת 3.1 בממוצע), אך הוא צפוי לרדת באופן חד (3.09 ב-2015 ו-2.69 ב-2025)."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: