אחת, שתיים, שלוש

אחת – קפיטליזם

קני, כנראה אחד האנשים החכמים ביותר שאני מכירה, כתב את הפוסט המצוין הזה שנקרא "ההפתעה הגדולה". הוא מתחיל מהטיעון ההיסטורי כדי להסביר את הבעיה שכולם הופתעו לגלות לאחרונה – המשק שלנו ריכוזי מדי ועודף כלכלה חופשית לא בהכרח מיטיבה עם העם.

הוא צודק, כמובן. אפשר להתווכח עם הדעה הפוליטית שלו (ואף רצוי! הוא קומוניסט! טפו!) אבל מבחינת ההקשר המפלגתי הוא צודק. יותר מדי מפלגות מרכז בשנים האחרונות, לפחות מאז שאני מצביעה, מדברות אך ורק על כלכלה חופשית, מתנערות מהנחות סוציאליסטיות, ומקנחות באיום האירני-סורי-לבנוני-פלשתינאי-בבלי-כשדי כדי להמנע מכל דיון עמוק יותר בנושאים אחרים. הבעיה היא לא רק הכלכלה, הבעיה היא שהכל קורס בעקבותיה, ומצב מערכת הבריאות החצי-מופרטת שלנו יכול להראות זאת.

(כאן אני עוברת באלגנטיות לדבר על מה שאני כן מבינה בו).

אנחנו ורוסיה המדינות היחידות בעולם כולו שהולכות ומפריטות את מערכת הבריאות שלהן. כל שאר המדינות בעולם הופכות את מערכת הבריאות שלהן ליותר סוציאלית. אנחנו (כן, אנחנו. מי בחר את הכנסת?) לא. הדוגמא החדה ביותר לבעייתיות ברפואה פרטית היא שירותי בריאות התלמיד. עד לפני שנתיים היה תקן בבתי ספר עבור אחיות. תפקידה של אחות בית הספר הוא לחסן את הילדים, לחנך לרפואה מונעת (לחפש כינים ולבדוק שהציפורניים נקיות),  וכמובן להוות סעד ועזרה לילדים הזקוקים לטיפול רפואי.

הוחלט להעביר את השירותים האלה לידיים פרטיות כדי לחסוך למדינה כסף. רק שיהיה ברור – אני בעד חסכון. כסף זה דבר חשוב. אבל לא על חשבון הבריאות של הילדים שלי. תחילה נחשף כי שיעור עצום מהילדים לא חוסנו בכלל, ומן הסתם גם לא הודרכו כמו שצריך לגבי רפואה מונעת. תשמעו – 70% לא מספיק כדי להוות חיסון עדר. אנחנו צפויים לגל מגפות מחלות ילדות בעקבות השטות הזו. אחר כך התברר כי התנאים בהם ניתנו החיסונים לא היו תקינים. ולקינוח, החוזה עם החברה הפרטית הוארך כי כסף זה חשוב, אפילו כאשר מרוויחים אותו על גב הילדים שלי.

אפשר לראות את הקפיטליזם נוגס בכל אחד מתחומי הבריאות – אנחנו מוציאים על שירותי בריאות פרטיים יותר ויותר כל שנה. אנחנו מחויבים להפעיל כל מיני ביטוחים משלימים כי הביטוח הבסיסי לא מכסה את רוב הטיפולים שאנחנו זקוקים להם, ובואו לא נדבר על מצבם של חולי סרטן.

כרופאה המצב הזה כואב לי. כרופאת בריאות הציבור – המצב הזה חורה לי. לא יעלה על הדעת שמדינה לא תספק שירותי רפואה מונעת לאזרחים שלה. לא יכול להיות שכאשר דנים בסל הבריאות יגיע איזה ליצן וינחית הוראה, בלי קשר להצדקה שלה, שבאה על חשבון חולי סרטן. ובהחלט לא יכול להיות שאנחנו הולכים אחורה, מעמיסים על מערכת הרפואה הציבורית חולים שמתקדמים מהר מדי בגלל מחסור ברפואה מונעת טובה, ואחר כך עוד הולכים ונוגסים ברפואה הציבורית בשם הקיצוצים התקציביים ומפנים עוד ועוד אנשים לרפואה פרטית.

 

שתיים – סולידריות

יתכן שהשביתה עומדת בפני סיום. עוד לא קיבלנו הודעה רשמית מהר"י, ואני מצפה שלא נקבל אותה לפני שלכולם יהיה הסכם חתום ביד. זה לא כל כך חשוב, כי היה לנו הסכם היסטורי גם בשנת 2000, וכולנו יודעים כמה האוצר עמד בהבטחות שלו אז.

השאלה המעניינת היא מה יקרה עכשיו. האם המתמחים ימשיכו לשבות עד שהתנאים של ההסכם ימולאו? האם יש איזושהי דרך לוודא שהאוצר יעמוד בהסכם ולא ייסוג ממנו? או שביבי יעמוד בהסכם ולא ייסוג ממנו? כי הוא כל כך טוב בהבטחות, פשוט. לא ממש טוב בהצמדות אליהן.

אבל השאלה העוד-יותר מעניינת היא שאלה שהעלה חברי היקר טל. הוא תהה האם לאחר קבלת ההסכם הרופאים יצטרפו למחאת האוהלים בצורה קולקטיבית. התשובה המיידית שלי היתה שאין שום סיבה שהרופאים יצטרפו למחאה כרופאים. הם בהחלט צפויים להצטרף כבני אדם מהמעמד הבינוני שתומכים במחאה. אבל עכשיו אני חושבת שאולי טעיתי. אולי כן צריך לפלג את המחאה לסוגים השונים של המעמד הבינוני שתומכים בה. אולי צריך להראות שעו"סים, מורים, שוטרים, רופאים, מהנדסים, מלחינים ותסריטאים תומכים במחאה, ולא רק ערב-רב של פנים בלתי מזוהות.

אין לי תשובה עדיין, אבל סביר שאם נגיע להפגנה אלך עם חולצת המאבק על הרפואה הציבורית.

 

שלוש – חתיכת אפס

זוכרים את זה – "בארץ-ישראל קם העם היהודי…"?

אחר כך יש עוד הרבה מילים על ההצדקה שלנו להשאר כאן, ואז מגיע הקטע הזה – "מדינת ישראל (…) תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה  נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"

ואז יש את הקטע הזה – "אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."

מכל החלקים במגילה אלו הקטעים שהרשימו אותי בעיקר. דמיינתי את האנשים האמיצים המתכנסים ביחד, דקה ורבע לפני פרוץ המלחמה, ומושיטים יד לשלום לכל השכנים העומדים עליהם לכלותם. כשגדלתי והבנתי את הפנים הרבות שהיו להכרזה, עדיין העדפתי להתרשם מהרעיון הבסיסי, אתם יודעים – אנחנו מדינה יהודית אמנם אבל מתחייבים להעניק שוויון זכויות מלא לכל אדם ללא הבדל דת, גזע ומין.

ואז מגיע חתיכת האפס המאופס הזה ויורק על כל מה שאני מאמינה בו. לא רק על האמונות שלי – הוא יורק על אבות האומה שלנו, כביכול תחת חיזוק מה שכתוב במגילה. חתיכת אידיוט – מי אתה שתקבע שחלק מהרופאים הטובים ביותר שאני מכירה הם אזרחים סוג ד'? מי אתה שתחליט שהשפה שלהם לא לגיטימית? מי אתה שתמציא חוקי ייסוד שמהווים עוול מוחלט לכל העמדת פנים של דמוקרטיה? עצם זה שאתה נמצא בכנסת היא בושה לעם שאליו אני שייכת ולמדינה שלי.

השתלחתי באידיוט הזה בקול רם בחדרון שאני חולקת עם רופא ערבי בכיר ורופאה אנגלית. הוא הניח שהמטרה של החוק המגוחך הזה היא להגביר את השנאה בין הערבים ליהודים. היא שמחה שיש עוד מישהו שחושב שזה מגוחך להכריז על 20% מאזרחי המדינה כבלתי לגיטימים, ולי נשבר. פשוט נשבר.

 

והתוצאה...

כשעבדתי בחברה גדולה פעם, מזמן מזמן, היה שם שינוי ארגוני גדול. בעקבות השינוי, ואחרי הרבה זמן של "לנסות להסתגל" החלטתי לעזוב, מה שתרם רבות לשפיות שלי ושל הממונים עלי. בשיחת הסיכום עם אחד מהבוסים יצא לי להגיד לו – "אהבתי את החברה כשהגעתי אליה, והייתי שמחה להשאר בחברה ההיא."

אהבתי את המדינה שנולדתי אליה, והייתי שמחה להשאר בה. אני לא מבינה מה קרה לה.

מודעות פרסומת

10 responses to this post.

  1. אכן.
    אני כל כך שמח שאני עובר לאמריקה בקרוב – אפילו אם זה רק לכמה שנים בודדות. קצת להתרחק מכל הקקה כאן מחד, ולקוות שעד שאחזור המצב ישתפר (כן, בטח!).

    להגיב

    • שכחתי את ה"מאידך". אני מאשים את הסטרפטוקוקים בגרון.

      להגיב

      • Posted by אלודאה on אוגוסט 4, 2011 at 8:30 pm

        סטרפטוקוקים זה פיכסה, אני בעד למגר אותם היישר לאידיוט הקרוב לביתך.
        קני טוען בתוקף שאני רואת שחורות ושזו הדרך שכל מדינה כנראה צריכה לעבור לפני שהיא הופכת לטובה יותר עבור אזרחיה.

        להגיב

  2. […] שזה חמק מעיניכם, הפוסט של האצה מדכא מהתחת, והוא לא היחיד בסגנון זה בשבועות האחרונים. […]

    להגיב

  3. אני לא בטוחה שאהבת את המדינה, אגב. לפי דעתי אהבת את מה שחשבת שהיא. לדעתי היא אף פעם באמת לא היתה כזאת, כמו שמכרו לנו. בטח לא מאז הכיבוש, לתוכו אנחנו נולדנו.
    ותגידי, אם את כבר שובתת, אולי ניפגש סופסוף? אני זוכרת במעורפל אייך את נראית.

    להגיב

    • Posted by אלודאה on אוגוסט 5, 2011 at 11:30 pm

      כן, האידאה שווה יותר מהמציאות. מצד שני, מסתבר שרוב חיי אני מבלה במעין ענן אידאולוגי מופרך…
      ואת לא צריכה לחכות לשביתה – אני מגיעה הביתה בשעות נורמליות לגמרי לאחרונה. רוצה להפגש איזה אחה"צ?

      להגיב

  4. Posted by yacov on ספטמבר 6, 2011 at 4:29 pm

    אחת- טעות בידו.
    אין שום בעיה בכלכלה חופשית. תמיד עדיף כלכלה חופשית מאשר סוציאליזם, במיוחד בארצות שיש בהם אוכלוסיות שונות ולכן חלק מהאוכלוסיות עלולות לתפוס "טרמפ" על סוציאליזם ובכך לתקוע מקלות בגלגלים של המדינה.

    בארץ- אין כלכלה חופשית. בארץ יש פאודליזם במסווה של כלכלה חופשית. זה למה kenny טועה. המשק ריכוזי לא בגלל הכלכלה החופשית אלא בגלל שמאז קום המדינה, אף אחד לא עשה כלום כדי למנוע את זה.
    לא רק זה, אלא הממשלה מאז ומתמיד הקשתה על פתיחה של עסקים חדשים שיהוו תחרות בשוק.
    אפשר לקחת כדוגמא את הבנקים:
    בישראל יש בערך 6 בנקים: פועלים,לאומי,דיסקונט,בינלאומי,מזרחי-טפחות,ואוצר החייל.
    בישראל יש 7.5 מיליון אנשים, נכון?
    בדנמרק יש 5 מיליון, והנה רשימה של הבנקים בדנמרק:
    http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_banks_in_Denmark

    מלבד זאת- כאשר הממשלה (לאו דווקא הממשלה של היום, אלא כל הממשלות!) הפריטה שרותים היא תמיד דאגה שמי שיקנה יהיה איש עסקים שבבעלותו עוד דברים בארץ, ככה שבסופו של דבר 15-20 אנשים שולטים על המשק הישראלי.

    עוד משהו- הפתרון הוא לא סוציאליזם ומתן קצבאות, כי זה סתם יפגע במעמד הביניים עוד יותר. הפתרון הוא לדלל את הריכוזיות, ואת זה אין אומץ לאף מפלגה לעשות מסיבות שאין צורך להסביר.

    דבר אחרון- בטחון יותר חשוב מכל דבר אחר. אם היית גרה במקום שבו היו יורים על הבית שלך טילים, היית מבינה.

    להגיב

    • Posted by אלודאה on ספטמבר 6, 2011 at 7:20 pm

      את התגובה לקני אנא הכנס לבלוג שלו, אין לי שום רצון ו/או יכולת לענות במקומו.

      גרתי במשך חמש שנים בעיר מעבר לקו הירוק, בתקופת האינתיפדה הראשונה. אני זוכרת היטב מה זה אומר לנסוע בין כפרים עוינים, מה זה אומר שמציתים מכוניות של אנשים בלי אזהרה ומה זה מחסומים בטחוניים. זו עדיין לא סיבה מספיק טובה לדחוק את החינוך, הבריאות, המשטרה, קצבאות הנכים והזקנה, ואת הפנסיה שלי לתחתית סולם העדיפויות.

      ודבר אחרון – נא המנע מכתיבה מתנשאת ומזלזלת להבא.

      להגיב

      • בעיית בטחון לא גורמת רק לכך שמדי פעם ירו עלייך טילים, או שמדי פעם יציתו או ירו במכונית שלך. בעיית בטחון אומרת שעצם הקיום של המדינה שלך מוטל בספק. קצת בעייתי לקיים חינוך ומערכת בריאות אם אין מדינה.

        אני מצטער אם הכתיבה שלי הפרשה כזלזול, זאת ממש לא הייתה הכוונה!

        להגיב

להגיב על אלודאה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: