רק למקרה שתהיתם…

אם אי פעם יזדמן לכם להגיע לפאריז, ואם במקרה יצא לכם לאכול מגש עתיר רכיכות, ובטעות יהיה אתכם ילד בן שבע ומחצה שיבקש מאד יפה לשמור איתו את הקונכיות – אל תסכימו.

כבר חמישה ימים אני שולה חלקי רכיכות מהשבלולים לשעבר, הן נעשות מסריחות מיום ליום וכל דבר שאני מנסה מצליח רק בחלקו. בינתיים נרשמה הצלחה מסוימת לשליה בעזרת קיסם, ייבוש במרפסת, שטיפה אכזרית מאד בעזרת הטוש באמבטיה והשריה במים עם ריכוז מלח גבוה. עדיין, בכל פעם שאני שוטפת אותן בכיור יוצאות עוד חתיכות.

איכס.

חלזונות לא מגעילים

התמונה נלקחה מכאן.

11 responses to this post.

  1. Posted by Boojie on יולי 2, 2011 at 4:16 pm

    סודה קאוסטית?
    (וזה אחרי שנמנעתי ביסודיות מהמלצות בנוסח Bones כגון רימות למיניהן…)

    להגיב

    • Posted by אלודאה on יולי 2, 2011 at 4:19 pm

      הבנזוג הציע להטביע אותן באקונומיקה. אני חוששת שזה עלול להרוס את הקונכיה איכשהו, או את הצבעים המגניבים שעליה.
      בכל מקרה הצעד הבא הוא השלכה לפח.

      להגיב

  2. Posted by Ange noir on יולי 2, 2011 at 5:58 pm

    תשובה חצי מקצועית – אקונומיה לא אמורה לפגום בכונכיות, פשוט להשרות לכמה שעות באקונומיה לא מדוללת, לדלל במים רותחים בכמה נגלות ואז לרוקן ולשטוף מספר פעמים, אחרי זה רק צריך לתת לזה להתייבש.
    במקרה הכי גרוע, מי חמצן מדוללים הם מאוד יעילים, אבל הרבה פחות סימפטיים.

    להגיב

  3. את עובדת בשיטה הלא נכונה. הפתרון הוא להשתמש בנקרונומיקון, להחזיר את הרכיכות לחיים, ואז לפתות אותן לצאת מרצונן. התוצאה – זומבלולים.

    להגיב

  4. Posted by גל on יולי 2, 2011 at 10:11 pm

    הפתרון הוא כמובן ביולוגי: להניח את הקונכיה ליד קן נמלים למספר ימים.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: