פרק חמישה-עשר. הסוף?

קמנו, אמרתי "מזלטוב" לבנזוג, דילגנו על האוכל, ארזנו, יצאנו, הלכנו, תפסנו מונית שנסעה בזיגזגים כי היו שתי תאונות דרכים ענקיות בעקבותן כל פאריז עמדה שעות בפקק אחד, הגענו לצ'ק אין בזמן, שוב שיבחתי את הבנזוג על ההתמדה בצ'ק אין מהבית, נדחפו לפנינו בתור לביקורת הדרכונים, החלפנו מבטי "לא בא לי לחזור", מצאנו מקום פתוח עם אוכל יחסית סביר, אכלנו קצת, נעצרנו על ידי הבטחון של שדות התעופה (מאוחר יותר התברר שפשפשו לנו במזוודות, פתחו את ה"קליק" של הגדול ולא סגרו כמו שצריך כך שאני עדיין שולה חלקי פאזל, והפעילו את שני מכשירי הקשר ולא כיבו אותם. אפילו פתק התנצלות לא השאירו, כמו שהשאירה בקרת הגבולות בארה"ב), עלינו לטיסה, ארבע שעות מאוחר יותר נחתנו (אפילו הצלחתי לישון איזה שעתיים כשהקטנה ישנה גם היא, והגדול הרג זומבים עם אבא שלו), נדחסנו שוב עם בהמות בתור לביקורת הדרכונים, החלפנו שוב מבטי "אני לא רוצה לחזור", נאספנו על ידי ההורים של הבנזוג, חזרנו הביתה, הזמנו פיצה, הילדים עשו מקלחת והלכו לישון, ועכשיו אני כותבת את הרשומה האחרונה של הטיול הזה, ואני לא רוצה.

מסקנות חשובות:

  • צרפתים כן נחמדים. השמועות על זה שהם לא יודעים אנגלית נכונות חלקית, אבל הם יעזרו בשמחה ומגבלת השפה תשכח מהר מאד. אם אתם נוסעים עם מעט ידע במשפטים פשוטים – עוד יותר קל להתמצא.
  • ברוב המקומות שהיינו בהם לא היה תרגום להסברים שליד התמונות / המיצגים. לפני מוזאונים שלא קשורים ישירות לתחום ההתענינות שלכם – כדאי לשקול לשלם עוד כמה שקלים כדי לשכור את המדריך האינטראקטיבי שמחלקים בכניסה.
  • כרטיס נסיעה משולב מטרו-אוטובוס-RER – קנינו לשבוע, הטענו אותו מחדש לעוד שבוע, כיסה את כל האיזורים שרצינו להגיע אליהם. מומלץ בחום. כמו בלונדון, התחבורה הציבורית בפאריז מצוינת.
  • שכירת דירה התבררה כאופציה מעולה לזוג עם ילדים. אני משערת שגם מלון היה חביב, אבל כאן לא שילמנו על הכביסה והעלות היתה מחצית משיכון ארבעה אנשים במלון. האתר דרכו מצאנו את הדירה נקרא http://www.airbnb.com חיפוש הדירה, יצירת הקשר עם הבעלים והתשלום היו פשוטים, המידע מספק, ובקיצור – אחלה אתר. הדירה "שלנו", דרך אגב, נמצאת בקישור הזה.
  • בסופר יש גבינות מצוינות וירקות סבבה לגמרי במחירים טובים, לא חייבים לעשות קניות בשווקים שהתוצרת שלהם אמנם משובחת יותר אבל גם יקרה הרבה יותר.
  • גם אוכל צרפתי "סטנדרטי" הוא מגניב. אל תהיו גיבורים.

מסקנות ספציפיות לילדים –

  • בקיץ יש המון המון שעות אור. אם מטיילים עם ילדים ורגילים (כמונו) להסיק שכשמחשיך השעה בערך שבע-שמונה בערב, אזי תמצאו עצמכם (כמונו) מסתובבים בערב עם ילדים נרגנים ומעוצבנים ורק אז מגלים שהשעה אחרי עשר בלילה.
  • פאריז מעולה לילדים, אבל במידה. מדיניות ה"אטרקציה אחת ליום" עבדה מעולה בשבילנו, ולחלק מהמקומות בכיף הייתי חוזרת שוב אילו היתה לי הזדמנות. אפילו מקומות שנחשבים "כבדים", כמו הלובר, עברו בקלות כי מה לעשות, העולם מעניין. מצד שני, לא צריך לצפות שהילדים יתלהבו מאותם דברים שאנחנו מתלהבים מהם. הקטנה, למשל, פרצה בקריאות שמחה כשעל גג שער הנצחון היא ראתה בקבוק מים ריק.
  • פאריז מלאה במדרגות. המון המון המון מדרגות, וברוב המוחלט של המקומות אין מעלית (אם יש, היא מקולקלת). השתמשנו במנשא גב פשוט (יאמו) כל הטיול בשביל הילדה שמתעייפת וצריכה לישון צהריים כדי לא לקטוע את הימים שלנו. מומלץ בחום. ראיתי אמהות פריזאיות עם עגלות מטיילות עם הילדים, אין לי מושג איך הן עשו את זה.
  • חוסר התקשורת עם אחרים הכביד על הילדים שלנו מאד. אפשרות אחת היא לנסוע עם משפחה בעלת ילדים בגילאים דומים. אפשרות אחרת היא ללמד את הילדים צרפתית בסיסית. אפשרות שלישית היא לנסוע לפחות זמן. האפשרות שאנחנו בחרנו היא לקטר.
  • מחשב נייד ומחסור בעקרונות הוא דבר חשוב. גם בנסיעה הזו הילדים ראו מדי פעם סרטים ושיחקו במחשב, אם כי פחות מאשר בנסיעה לארה"ב. זה מקל על כל המעורבים.

והמסקנה הכי חשובה – פאריז היא עיר סופר-מגניבה. מומלצת בחום, מכל משפחת האצה.

הבית שלנו בשבועיים האחרונים. מאחורי הצלם חדר ההורים, בין שני הארונות הכניסה לחדר הילדים.

 

שתי הסיבות בגללן החלטנו על הדירה - הספריה ומכונת הקפה.

 

ובפינה "דברים שאכלנו היום" –

  • בוקר – הילדים אכלו טוסט בריוש בפעם האחרונה, אנחנו לא הספקנו להגיע לזה מרוב סידורים שלפני עזיבת דירה.
  • בדרך לנמל התעופה – את הציפורניים. הודיעו על שתי תאונות גדולות, הערכת הזמן של הנהג היתה לפחות שעתיים להגיע לשארל דה גול, והטיסה שלנו היתה אמורה לעלות לאוויר בתוך שעתיים וחצי.
  • בנמל התעופה – קרואסון, ארטיק מגנום, דונאט עם שוקולד, סלט פירות (טרי), מיץ תפוזים.
  • במטוס – ספגטי בולונז, עוף עם עדשים ואורז, פיתות/חומוס/ירקות, ארוחת ילדים של תפוחי אדמה ושניצלים, מיץ עגבניות, יין אדום.
  • בבית – פיצה האט, חצי תירס וחצי זיתים, קולה, עוגיות "מדלן" שנשארו בתיק (היו אמורות להיבלס לפני העליה למטוס), שוקולד מריר של ורד הגליל.
  • צפי למחר – לא ידוע, סביר שילא יכיל בריוש, רוקפור או מאקרונים. יתכן שתהיה קולה. כבר אמרתי שאני רוצה לחזור לשם?

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: