פרק שביעי, או – מהארץ לשמיים וחזרה

מדי שנה, החל מתחילת המאה העשרים, בערך עשר דקות אחרי שהאחים רייט נחתו בחתיכה אחת בשדה העלום שלהם, הסלון האווירי שבלה-בורז'ה מנקז אליו את כל מי שבונה מטוסים / מטיס מטוסים / יודע לגגל שם של מטוסים. זה מקום סופר-מגניב, עם הרבה דברים סופר מגניבים, והשנה נגיע אליו. אבל לפני שנגיע אליו הוחלט על סיור מקדים למוזיאון התעופה והחלל שממוקם קרוב לסלון.

תחילת היום בצהריים, כאשר סבבנו את תחנת הרכבת בלה-בורז'ה פעמיים עד שגילינו שכאשר האיש הנחמד בקופה אמר לנו לפנות ימינה כדי למצוא את האוטובוס שמחבר בין תחנת הרכבת למוזיאון הוא התכוון "שמאלה". תחנת האוטובוס האבודה נמצאה חיש-קל, ואיתה קו 152 שתפקידו לשנע אנשים שאוהבים מטוסים למקומות שיש בהם מטוסים (וגם עובר בשוק בדרך). מההתברברות של הבוקר יצאנו עם שריטות על הברכיים (של הקטנה), חבילת פלסטרים בשניים-עשר ש"ח, וארבעה קרואסונים. בנוסף למדתי שקרואסון עם שוקולד הוא בכלל לא קרואסון אלא מאפה עם שם אחר. מזל שיש אצבעות שאיתן אפשר להצביע על מה שרוצים ולבלבל את המוכרת החביבה.

הכניסה למוזיאון היתה נטושה לחלוטין. מדי פעם השתחל איש צוות עם כרטיס כניסה אוטומטי, אבל בסך הכל התחושה היא ש"עוד מעט יקרה משהו, בינתיים מחכים לג'ינג'י עם המפתח". מצד שני, האשה בקבלה דוברת אנגלית שוטפת ומכרה לנו את כל הכרטיסים שרצינו. הבנזוג והגדול אצו-רצו לפלנטריום ואילו הקטנה ואני שמנו פעמינו לחנות המזכרות.

עכשיו התחלתי לשמוח. כי המזכרות בחנות הן לא המזכרות הסטנדרטיות של ספלי-אייפל-מחזיקי-מפתחות-אייפל-חולצת-אני-אוהב-את-פאריז-עם-ציור-אייפל. בחנות של מוזיאון התעופה והחלל יש מליון דברים שקשורים לתעופה ולחלל. דגמי מטוסים, מעבורות וחלליות (כולל דגמי סטארוורז), מעילי טייסים בארבע גזרות שונות, תיקים מנומרים עם תגיות "חייל האוויר של צרפת", גלויות וסימניות עם כל דגם מטוס שאי פעם יוצר בצילומים ובצבעי מים, פנסים שמקרינים כוכבים, ספרים מכל מיני סוגים, והכי חשוב – אווירה ממש נעימה. המוכר לא התעצבן עלי או על הקטנה שנגעה בכל דבר שרק יכלה להגיע אליו.

אני רוצה רגע להתעכב על הספרים. מסתבר שיש כמות עצומה של ספרי "הנסיך הקטן", שלמיטב הבנתי הרעועה בצרפתית מהווים פריקוולים לסיפור המקורי (וחלקם סיקוולים. לא נכנס לזה). הקטנה נדבקה לספר אחד עם דמויות פופ-אפס מגניבות, שמספר איך הנסיך הקטן הגן על השושנה שלו על ידי שימוש בזמן בכוכב הזמן נגד נחשים מרושעים. או משהו. זה לא ממש משנה כי הספר כל כך חינני ומקסים ששקלתי לקנות לה אותו רק בגלל הפופ-אפס. טוב שהבנזוג והגדול יצאו מהפלנטריום בדיוק באותו הרגע. הסיכום של הבנזוג – צרפתית היא לא שפה לבני אדם. הסיכום של הגדול – קפיצות והתלהבות עתירת מילים.

התחלנו בסיבוב במטוסים שחונים מאחורי הקופה. באמת קטנים, בואינג 747, קונקורד, כאלה. המטוסים משומרים בחלקם וחלקם מפורק לצרכי הדגמה. כך אפשר להכנס לבטן המטען של הבואינג, להתפעל ממבנה המושבים בקונקורד ולהציץ למחלקת העסקים בשניהם.

משם המשכנו לתצוגת "מלחמת העולם השניה". אם עד עכשיו היה רק מגניב, בתצוגה הזו הענינים נעשו עוד יותר מגניבים. ספיטפיירים, מוסטנגים, טיל V1, והכי מגניב – דקוטה פתוחה לקהל, שאפשר לטפס עליה ולהתרשם מכמה צנחנים הם עם אומלל. הכל משוחזר, עם שלטי "מטוס זה השתתף במבצע Overlord בשנת 1944 והציל את העולם במו כנפיו".

עכשיו כולם היו בהיי חוץ מהקטנה שנכנסה למנשא והלכה לישון. נכנסנו לאיזור החלל, וכאן ההתלהבות הרקיעה שחקים (הא-הא… איזה משחק מילים מתוחכם). אולם החלל מחולק לארבע קומות בעלות חלל משותף, בכולן תצוגות של טילים, משגרים, לווינים, והכי מגניב -קפסולת סויוז! אמיתית! מהחלל!

יש מצב שראינו גם אבני ירח, אבל הכיתוב באיזור הזה היה רק בצרפתית…

עברנו לאיזור התעופה, שמכיל את כל תולדות התעופה, החל ממטוסי דה-וינצ'י ועד לחדר ענק מלא בדאונים מהרצפה ועד לתקרה. צילמתי את החדר ושלחתי לאבא שלי, שיקנא. הגדול התרוצץ בין המטוסים כמו ילד שכל דגמי המטוסים שלו קמו לתחיה מול עיניו.

והאם כבר הזכרתי שיש משגר טילים שני משגרי טילים במרכז המוזיאון? סתם ככה, כי זה מגניב?

בעשרה לשש גילינו שעוד עשר דקות סוגרים את המקום ועדיין לא סיימנו. זה בסדר, אנחנו עוד נחזור..

חשוב לדעת שבניגוד לכל מקום אחר שהיינו בו עד היום – השילוט כמעט בכל מקום הוא באנגלית ובצרפתית, רוב הצוות דובר אנגלית שוטפת, וכמובן, המקום עמוס בדברים סופר-מגניבים. אז לכל המפחדים ממגבלות השפה – הפסיקו לפחד!

ביחד עם פרובאן, זה ללא ספק אחד המקומות המשובחים שיצא לנו להיות בהם בטיול הנוכחי, וכמו פרובאן בעיני הוא מקום חובה לכל אדם שאי פעם הרים את עיניו לשמיים והתלהב ממה שהוא ראה.

במקום תמונה עם כיתוב משעשע, להלן סרטון של הספר ממנו הקטנה התלהבה

וגם קישור למאותגרי האימבד.

ובפינה החביבה על כולם – דברים שאכלנו היום!

מיץ תפוזים, טוסט בריוש, ברי, חמאה, יוגורט, קפה, סוכר בקוביות (זה נחשב אוכל!), קרואסון חמאה, לא-קרואסון שוקולד, תפוצ'יפס, עוגיות שוקוצ'יפס, ספגטי בולונז (ילדים), חתיכות בגט, יין רוזה, ספגטי סלמון מעושן וקרם פרש, ספגטי פירות ים (שהיה ממש לא טעים, עם שרצים ספוגיים ולא מזוהים, חלקם בעל ריח מובהק של דגים, מה שמעיד על חוסר טריות, והכי גרוע – כשהלכתי להתלונן בעל המקום אמר שהוא יחליף לי את המנה בשמחה אבל יחייב אותנו עליה בכל מקרה), קולה, מיץ מנגו (הקטנה רצתה מיץ כתום…), תפוח עץ ירוק, קוביות סוכר (כבר ציינתי שזה נחשב אוכל?).

מודעות פרסומת

5 responses to this post.

  1. Posted by Boojie on יוני 20, 2011 at 8:47 am

    וואו, הספר הזה מהמם. אין לי מושג איך התאפקת לא לקנות אותו, צרפתית או לא צרפתית.

    ועכשיו הבנתי מה מזכירה לי פינת "מה אכלנו היום" – את הקטע ההוא ב"הזחל הרעב" שבו הוא אוכל המון דברים ופלח אבטיח. (באותו לילה היה לו כאב בטן).

    להגיב

    • Posted by אלודאה on יוני 20, 2011 at 12:11 pm

      25 אירו עושים נפלאות להגיון.
      חוצמזה, אני בונה על זה שבעוד כמה שנים זה יתורגם ונוכל להשיג את זה בארץ במחיר מופקע. מצד שלישי, עוד כמה ימים נחזור לשם שוב וקיים סיכוי טוב שאני לא אהיה עד כדי כך הגיונית…

      להגיב

  2. Posted by גל on יוני 20, 2011 at 10:48 am

    רק להבהרה – הבולונז היה בשביל הילדים, לא עשוי מילדים, כן?

    לנסיך הקטן יש חתול!

    וחוץ מזה – איזה מגניב לכם!

    להגיב

  3. […] שאמרתי שלא נורא שפיספסנו חלק ממוזאון התעופה והחלל כי אנחנו מתכננים לחזור? אז זהו, שהיו כל כך הרבה דברים […]

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: