הבה נשחק ב"נדמה לי"

בואו נניח שאתם מתקבלים לעבודה. ונניח שהבוס שלכם אומר מראש שהעבודה היא ששה ימים בשבוע (ג'יפה), כולל ארבעה עד שישה לילות בחודש (עוד יותר ג'יפה), כולל חגים (הרבה יותר ג'יפה), ונניח שאתם מסכימים לזה, כי הנה – כל התנאים על השולחן, ומה כבר יכול להשתנות.
ואז אתם מתחילים לעבוד ומתברר לכם שארבעה עד שישה לילות בחודש וששה ימי עבודה בשבוע וחגים מצטברים להפסד של ימי הולדת, חגיגות בגן, מסיבות סיום כתה א', ארוחות משפחתיות של יום שישי, סיפור לפני השינה, מקלחות, השכמה, פאזלים, השן הראשונה שתיפול ורכיבה על אופניים.
ונניח שאתם עדיין מסכימים לזה, כי הרי מדובר רק בכמה שנים, ואתם מצילים חיי אדם, וזה חשוב.
ואז נניח, רק נניח, שהבוס שלכם משנה את דעתו. ובמקום ארבעה עד ששה לילות בחודש אתם מתחילים לעבוד שמונה, עשרה, ובמקרים הגרועים באמת שניים עשר (!12) לילות בחודש. ובמקום ששה ימי עבודה בשבוע מתברר לכם שבעצם יכולים לעבור שבועיים-שלושה ואין לכם אף יום מנוחה אחד. והעבודה היא לא משמונה עד ארבע (כי בשבוע עבודה של ששה ימים עובדים 8 שעות ביום + חמש בשישי) אלא משבע עד שש. בערב. ואחרי לילה אתם לא הולכים הביתה כי תמיד נשארת עבודה ש"מישהו" צריך לעשות (רמז – זה אתם).
ובנוסף לכל אלה, האנשים שאתם אמורים לטפל בהם מכים אתכם, צועקים עליכם, מזלזלים בכם, ובאיזשהו שלב אתם תופסים את הראש בידיים ומנסים להבין איפה בדיוק טעיתם, כי הרי התנאים היו על השולחן אז איך זה שלא הבנתם למה הכנסתם את עצמכם.

העבודה על פי ההסכמים שמתוכננת החל מיולי היא עבודה על פי הסכמים שגובשו בשנת 2000, ומעולם לא הפכו למעשיים בגלל מחסור בתקציב.
העבודה על פי תורנויות והצורך בסגירת מחלקות בגלל חסר בתקנים היא על פי ההסכמים שגובשו בשנות ה 70 (פאק! עוד לא נולדתי אז!), והתקנים שנכתבו בהם מעולם לא עודכנו.
אז כאשר תראו מחלקות סגורות בעוד חודש וחצי, ואת ליצמן (שמזמן הפסיד אצלי את התואר "סגן שר הבריאות") מסתער על הרופאים חסרי האחריות המפקירים את החולים, זו לא אשמתנו. אנחנו הולכים לעבוד על פי החוזה שחתמו איתנו כשהגענו לעבודה. זו אשמת הבוס שלנו שלא מקיים את הצד שלו בחוזה.

(נכתב כהמשך להודעת השביתה המתוכננת – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4072130,00.html )

מודעות פרסומת

2 responses to this post.

  1. […] לבוקר של רבנים מושחתים, תלמידים גזענים ואלימים* ורופאים שעובדים בתנאים בלתי אפשריים. לפחות יש יום דילן ב-88FM אז יש […]

    להגיב

  2. […] החיים של מתמחה קליני בלתי נסבלים. כתבתי על זה בפירוט כאן. התקנים לא קשורים בכלל למספר המיטות בכל מחלקה, מספר […]

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: