ועכשיו למשהו שונה לחלוטין

אחרי שעה של בכי על אבדן הסבתא שלי הגעתי לרשומה של קני, שגרמה לי לחייך.
אכן, חיי מטופשים להפליא מאז שהפכתי לכחולה, וכוללים נסיונות מגוחכים להשלטת סדר בפורום של אנשים בוגרים המתעקשים להתנהג בכמו ילדים בגן חובה שלכל אחד יש את הצעצוע הנוצץ שחברו מעונין בו.
בשלב כלשהו פניתי לסקיפי לעזרה והעצה הטובה ביותר שהיא נתנה לי (מעבר ללנשום עמוק ולהפסיק להקפיץ למעלה שרשור שאמור למות) היתה להפסיק להתווכח. אז הפסקתי להתווכח, ואני רק רוצה להגיד דבר אחד –
יש כמה וכמה כותבים (וכותבות) מבטיחים מאד בפורום, שמפנימים הערות במהירות מסחררת, מבינים איך להשתמש במילים לטובתם, ואפילו מעריכים אותי (שזה בכלל מעיד על שיפוט משובח לאין-שיעור). אז הזמן בפורום לא הולך לאיבוד. יש עתיד.

עכשיו תגידו "אמרתי לך".

מודעות פרסומת

One response to this post.

  1. אה… אמרתי לך? וגם {}

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: