מי החבורה שלי לאפוקליפסה?

מסתובב מם מטופש בפייסבוק שבמסגרתו חמשת החברים הראשונים ברשימת החברים שלך (שנקבעת על ידי אלגוריתם לא מובן ומשתנה אחרי ריפרוש) הם הם החבורה שתלווה אותך באפוקליפסה.
נו טוב.
מצד שני, התחלתי לחשוב על זה – מי באמת הייתי רוצה שיהיה לצידי באפוקליפסה? כמובן שיש סוגים שונים של אפוקליפסות, וכל אחד מהחברים יעיל למשהו אחר, אבל בכל זאת – מי? וגם, מה עושים בכלל? ולאור המצב ביפן – האפוקליפסה ממילא נראית קרובה מהרגיל…

המשפחה, כמובן, באה איתי. מנשא גב בהישג יד תמיד כדי לקחת את הקטנה, ושני תיקי גב גדולים מוכנים לעת צרה כך שאפשר לדחוף מלא בגדים פנימה ולעוף מהבית. באוטו יש שישיית מים מינרלים, אז זה אחלה. מבחינת אוכל אף פעם אין לנו כלום, אבל זה לא ממש משנה כי אם לא נצליח למצוא משהו – ממילא לא נשרוד יותר מדי.
הלאה.
כלי נשק אין לנו. נצטרך להשיג איכשהו. אבל יש מכשירי קשר למרחק סביר.

צפונה או דרומה? בצפון מזג האוויר טוב יותר, יש מים ומיני עשבים, וגם חיות. מצד שני בדרום יש יותר מרחבים ופחות בני אדם כך שלא סביר שהזומבים יגיעו לשם. מצד שני גם כוחות ההצלה לא יגיעו לשם כל כך מהר ולגווע בצמא לא נשמע כמו משהו שהייתי רוצה לעשות.
אז צפונה, ולהקפיד להתרחק מדרכים ראשיות.

מה עם החברים?

קני והמוכשרת תקועים בירושלים. הם יצטרכו לצאת משם בכוחות עצמם ולפגוש אותנו במקום מוסכם מראש, אלא אם נחליט מראש שהרי יהודה הם מקום הגיוני להגיע אליו. האלפית והמלאך האפל מגיעים מבאר שבע ואין להם רכב, להם יהיה קשה להצפין עד אלינו. מצד שני, הם יכולים לגנוב ג'יפ (בכל זאת, באר שבע), והידע של המלאך האפל בהשרדות יועיל לנו פי כמה וכמה מכל דבר שנביא איתנו. נקבע איתם במקום ספציפי.
תושבי גושדן צריכים דרך להמלט משם. הכבישים יהיו פקוקים לאין שיעור. הנסיכה תהיה בסדר – היא על קטנוע, ורגילה במהמורות. המלכה והכלבלב יצליחו לנווט בכל דרך פתלתלה אפשרית ולצאת, אבל עדיין הייתי מעדיפה שהם גם כן יגנבו אופנוע ויטוסו משם בכל המהירות. כמובן שאופנוע חותך פקקים במהירות, אבל זומבים יכולים לתפוס אותך ולהוריד אותך ממנו בקלות. נצטרך לסמוך עליהם שיעשו את זה.
נועץ החרבות ואשתו יפגשו אותנו בדרך, אלא אם הם יקימו חבורה משל עצמם – צריך להתחשב בגודל, כמובן, יש גבול למספר האנשים שאפשר להאכיל.

ומה אז?
נפגשים ונוסעים למקום מבודד, כמובן, ורצוי על הר שקשה לטפס עליו. לזומבים אין חוש ריח, ורובם ישארו בערים מלאות האנשים. הנסיון לפלוש למדינת ישראל מצד שכנותיה (או הנסיון ההפוך, תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים) יתקע במהירות בגלל הזומבים, או הקרינה, או מה-שלא-תהיה סיבת האפוקליפסה.

ואז מחכים, פשוט מחכים. אוכלים מה שיש, לומדים לגדל מה שאין, לומדים לחיות אחד עם השני. אני משערת שנקים מעין סוג של קומונה עם חוקים חברתיים זרחינאים ונחכה עד שהילדים יגדלו ויקחו פיקוד.
יהיה בסדר, הדור הבא כבר יודע איך להתמודד עם זומבים, ויש לי את התמונות להוכיח!

מודעות פרסומת

6 responses to this post.

  1. אני חושב שדווקא עדיף חבורה גדולה
    כל עוד אפשר לסמוך על כל אחד מהם. לדוגמה, הייתי מעדיף לקחת איתי את כל הזרחינאים ועוד כמה אנשים שאני סומך עליהם מאוד מאשר להתעקש על עקרון של חמישה אנשים ולא יותר. את תרצי הרי אנשים שמתמחים בכל מיני תחומים.
    את תרצי אנשים שיודעים איך לחיות מהארץ, אנשים שיודעים לבנות דברים ולתקן דברים, אנשים שמסוגלים לכסח זומבים ולהדוף פולשים אחרים, כמובן שאנשים שיודעים לתקן אנשים אחרים וכן הלאה וכן הלאה.
    ואחרי שאספנו את כל האנשים, אני כן מסכים שצריך להקים קומונה אבל אם אפשר צריך להתבסס על מקומות קיימים, איזה שהוא מקום נידח על הר מבודד בצפון.
    ומשהו שכרגע חשבתי עליו, אם כבר אפוקליפסות, זאת אחלה סיבה לעבור למכונות חשמליות לחלוטין. כן, החשמל צריך להגיע מאיפה שהוא וסביר להניח שכל עוד אפשר נוציא אותו מהרשת וממקורות כוח קיימים אבל אם הכל נגמר, תחנות מתפרקות ודלק נהיה נדיר או נכלה לחלוטין, עדיין אפשר לייצר חשמל בכוח הזרוע. כן, ייקח קצת זמן להטעין מכונית ככה אבל זה צריך להיות אפשרי.

    להגיב

  2. Re: אני חושב שדווקא עדיף חבורה גדולה

    אני מסכימה שחבורה גדולה חשובה, אבל יש דבר שנקרא חבורה גדולה מדי.
    זרחין מרובה משתתפים יכולה להגיע ל 15-20 איש, זו בעיה לנוע מהר בצורה הזו. אני חושבת שעדיף כמה חבורות קטנות שמגיעות למקום מוסכם מראש ומתאחדות שם.

    להגיב

  3. Posted by מישו מהמרכז on מרץ 10, 2012 at 9:05 pm

    מה איתי שכחתם ממני אני מבית דגן ואלה אני גם מאמין שזה יקרה ב 21 לדצמבר 2012 ביום שזה יקרה תתקשרו אליי ונקבע מקום להפגש

    להגיב

  4. Posted by מישו מהמרכז on מרץ 12, 2012 at 4:25 pm

    דבר ראשון כפרה אל תקראי לי חומד למה אני לא שרמוטה שלך דבר שני אני שם על זה זין אני דבק במה שאני מאמין

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s