מם מוסקלי – מחוץ לספירה

הנושא – ציד
כולם מתייחסים לסיפור של המרכז לאמנות הביזוי, ואני מרגישה צורך להתמודד איתו גם. ברור שמיותר לכתוב כאן שהרעיון לא מקובל עלי, ושכאדם אני מתנגדת בתוקף לחוסר הכבוד הבסיסי המשתקף מה"ערכים" המוקנים לחניכי הקורס. מדובר גם באיחור אופנתי שהרי ההפגנה כבר נערכה, התביעה כבר הוגשה, וממילא איסוף עדויות הוא התפקיד של הכצעקתה.

ההתמודדות שלי תהיה שונה – מם מוסיקלי. אחרי הכל, אני עושה את זה היטב, אז למה לא להמשיך?

 כבר דיברנו על שירים שמשנים משמעות תוך כדי האזנות חוזרות. הכלבלב והמאושרת אפילו התווכחו על שיר שכזה במשך אי-אלו שורות. זה היה שיר שמתייחס באמפתיה לנקודת המבט של הנפגעת, אבל ישנם הרבה שירי הטרדה מינית ואונס שמסתובבים חופשי ואף אחד לא אוגר אותם.
האתגר שלכם השבוע – למצוא שירים שמדברים על נושאים הקשורים לביזוי האחר, השפלה, אלימות מכל סוג, תוך כדי בחירת הצד הפוגע. אפשר גם לבחור שירים שפגעו בכם מסיבה כלשהי. רצוי לפרט, מותר לא.

התאהבתי בשיר שלי בכתה ו', כשהוא נבחר לאחד מהשירים שמציגים במסיבת הסיום. אני לא זוכרת אם השתתפתי בקטע שהציג אותו או לא (הייתי כוכבת גדולה בגיל 12!), אבל אני זוכרת במפורש איך שיחקתי עם המילים שלו כדי לכתוב "זכרון" לחברה-הכי-טובה שלי בסיום השנה. אהבתי את המוסיקה הקלילה, את המילים הפשוטות ואת האהבה הבלתי מתפשרת שמתוארת שם.
השבוע התחלתי לשרוק אותו לילדים, ולראשונה הבנתי על מה הוא מדבר. פתאום, במקום המבט הגבוה של פועלי הבנין, שרק שורקים לבחורה מהקומה העשירית, התחלתי לחשוב על הבחורה עצמה. האשה שהולכת לעבודה בכל בוקר ונתונה תחת מצור של מבטים, הצעות מגונות ואף איומים ("אם לא תעני לנו – לא נגמור את הבנין"). הגדול שאל למה זה פשע שהיא לא עוצרת, ואני לא הצלחתי לענות. כשהוא יגדל אני אפנה אותו להכצעקתה. בינתיים אני יכולה רק לשמוח שלפחות לילד הבכור שלי כבוד לאדם באשר הוא אדם נראה כמובן מאליו.

השיר של האצה.

כללי המם – תזכורת. כמו כן, אנא שימו כאן טראקבק לפוסט שלכם, אם אתם עונים בבלוג שלכם.

אין בינתיים רמזים לשבוע הבא, אני מקווה שאצליח להתרומם קצת מעל היומיום כדי לחזור לעדכן רצוף.

33 responses to this post.

  1. אני רק רוצה לציין שעלו לי שלושה שירים לראש (שום דבר של אלתרמן, אם תאמיני) ואף אחד מהם לא חי על הרשת. לא הייתי מאמינה.

    להגיב

  2. שוועת הקוזק הנגזל
    User referenced to your post from שוועת הקוזק הנגזל saying: […] הנושא של המם של האצה […]

    להגיב

  3. שוועת הקוזק הנגזל
    User referenced to your post from שוועת הקוזק הנגזל saying: […] הנושא של המם של האצה […]

    להגיב

  4. Posted by Anonymous on דצמבר 21, 2010 at 5:54 pm

    *חיבה*
    כמה שעולים בדעתי:
    יש כמה שאני לא מרגישה צורך להרחיב עליהם, כמו "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת", ושירה של מועצת הצופים.


    Run for Your Life
    של הביטלס, שג'ון אמר שהוא מצטער עליו, בהמשך.
    שיר הטרדה נקי:
    Well I'd rather see you dead, little girl
    Than to be with another man
    You better keep your head, little girl
    Or I won't know where I am

    On Any Other Day
    שוב של הפוליס –
    זה היום הכי נורא – אישתו בוגדת בו (ושרפה לו את האוכל!), וכמובן –
    My fine young son has turned out gay.

    אני שונאת את –
    Have you Ever Really Loved a Woman
    ואני יודעת שיחלקו עלי. אבל האישה שמתוארת בשיר היא יצור חלוש שברירי וחסר אישיות עצמאית, שאולי תפרוש כנפיים יום אחד (אם תתן לה), אבל בעיקר זקוקה לאישושים וחיבובים, מעוניינת להכנס להריון בלי שום שאלה, ואם תהיה טוב אליה היא תטפל בך.
    You got to give her some faith – hold her tight
    A little tenderness – you gotta treat her right
    She will be there for you, taking good care of you
    וכשזה מופיע כשיר אהבה רגיש, ועוד של "הגבר החדש" כביכול – בעכסה.

    על דברים אישיים יותר אוסיף, אולי, אחר כך.
    הציפור הורודה

    להגיב

    • איך את יכולה לעשות לי את זה?!? הרסת לי ארבעה שירים ברצף!
      אחד אחד –
      שירה של מועצת הצופים (LOL). תמיד הרגשתי איתו לא בנוחף. רק עכשיו נפל לי האסימון שהוא על סטוקר מדופלם.
      הביטלס. איך את יכולה להרוס לי את הביטלס! שנים אני מזמזמת את השיר הזה ולא מקשיבה למילים. ג'יפה.
      פוליס 2 – שיר מעולה, אהבתי מאד. עכשיו, כמובן, אני אוהבת פחות. את פויה.
      בריאן אדמס – זה בסדר. אותו אני לא מסמפטת, והאשה בשיר אכן מבחילה.
      ד"א "כשאת אומרת לא" שוכתב על ידי דן אלמגור אחרי פסק דין שומרת. הנה השכתוב החדש –
      http://www.articles.co.il/article/4379/כשאת אומרת לא למה את מתכוונת

      להגיב

      • Posted by Anonymous on דצמבר 25, 2010 at 6:40 pm

        אוה, מותק 😦
        מצטערת לשמוע שכך 😦
        הביטלס – מצד שני, שימי לב שג'ון אמר רשמית שהוא מצטער על זה, וגם עשה אקטיביזם פמיניסטי בקטנה והתחתן עם אישה חזקה . ועוד היה אז ידוע בכך שהוא נשאר בבית לטפל בילד כמה שנים כשהיא יצאה לעבוד (אני לא בטוחה שזה מדוייק, אולי כן, אבל בכל מקרה זה היה משמעותי שאייקון כמותו יעשה כזה דבר).
        פויה – LOL
        תראי, הם כתבו בתוך מציאות, ואני מאמינה שהרבה מהדברים בשרשור הזה לא נכתבו בכוונה רעה. אני נוטה להיות סלחנית, במיוחד כלפי שירים שאני מאד אוהבת 🙂
        לא במובן של "הם לא באמת אמרו את זה" אלא במובן של "הם בטח לא מתכוונים לזה עכשיו" וכאלה. מעדיפה להאמין 🙂
        אם כל יצירה שיש בה גזענות/שוביניזם/הומופוביה וכד' תמחק אצלי, אני אצטרך לוותר על המון יצירות נהדרות, כמעט אצל כולם יש דברים שלא מתאימים לנו לתקופה/ערכים.
        אם זה מעודד, סטינג כתב, קראתי שככפרה על השורה ההיא, את
        Englishman in New York.
        http://www.lyricsfreak.com/s/sting/englishman+in+new+york_20132036.html
        הה-הה! אז אני לא היחידה שלא מסמפטת את בראיין אדמס! 🙂
        והלינק – וואו! אני לא מאמינה…
        יש לי צמרמורת.
        🙂

        להגיב

        • אני מאד מעריכה את דן אלמגור שכתב את הבית הנוסף. זה נהדר בעיני שאדם מבין את ההשפעה שיש לו ומנצל אותה (לא שהבית הזה אי פעם הולחן או הושמע איפושהו, אבל לפחות הוא קיים).
          הבעיה היא לא שהשירים האלה קיימים, וכמו שהבנזוג אומר – אני הבאתי את זה על עצמי. הבעיה היא שעכשיו אני לא יכולה יותר להתעלם מהמסר שלהם. ברגע שאת מודעת למה שקורה "זמר שלוש התשובות", למשל, שהכלבלב ציטט קודם לכן הופך מסתם שיר ששומעים ברקע בקניון לשיר זוועה על השפלת האישה.

          להגיב

  5. אני צריכה לחשוב על זה עוד
    בינתיים רק עצרתי להזדעזע: "המאושרת"?! סליחה? נפגשנו?
    אה, רגע, אני יודעת מה זה. אנחנו נפגשות בכנסים. בעיקר כאלה שאת מנהלת בירושלים. זה מסביר את העניין.
    אני לא חושבת שאי פעם תיארו אותי ככה. גזור-ושמור עובד במרשתת?

    להגיב

  6. יש לנו תיש

    "במקל, בסרגל, מה שבא ליד…"
    ועוד בקטגורית שירי ילדים:
    "אך הסוף היה מבהיל, בא הביתה אבא פיל
    פילפילון נבהל מאוד […]"

    להגיב

  7. Posted by Anonymous on דצמבר 22, 2010 at 10:51 pm

    הרשימה הארוכה מדי של שירי "טנרסיות זה שוליים ומאגניב כי הם לא בדיוק אנשים ובעצם גברים כזה, ובנוסף חיים בביבים ומשקרים לסטרייטים תמים".
    תפסתי ראש על הבר

    אין הרבה מה להוסיף. הלך איתה כי היא אחת שנותנת, אבל
    ותודה, שלום חנוך, שסיפקת לאינסוף עורכי כתבות ירודות ולשופטים בפסק דין אחד (!) את הדאחקה לכותרת – "זה לא גברת – זה אדון".
    מרי לנצח

    תודה לך, עברי, על תיאור הקיום הטרנסי כמעגל של שנאה עצמית, שקרים וסמים (או תרופות הרגעה, לא ברורה ההגדרה).
    וחשוב יותר – לא, עברי, היא לא בחור. לא היתה, ולא תהיה. אפילו אם זו הפאקינג שורה החוזרת.
    (אבל אני חייבת להודות שאני אוהבת את השיר הזה. נוסטלגית, בעיקר, וגם כי אני מרגישה שהכוונה היתה טובה, או בכל אופן לא רעה. יש שם כוונה לאמפתיה)
    Lola/The Kinks
    עוד טרנסית בעוד בר שגם היא בעצם בחור. או אולי השיר שהאחרים העתיקו. זה לא משנה, יש מליון כאלה בכל מקרה.

    גם לשיר הזה יש נסיבות מקלות – לפחות כאן הבחור ידע מראש שהיא טרנסית, ומציין שהוא כמעט התאהב בה (למרות שאחר כך הוא דוחה אותה מסיבות "ברורות"). וזה משנות השבעים.
    ועלבון לא צפוי מסוג קצת אחר, שפגע בי בהפתעה –
    I'm Not a Fucking Drag Queen
    מתוך Better than Chocolate.

    העליב אותי כששמעתי אותו בפעמים הראשונות, כי התפיסה (וגם, עד כמה שזכור לי, התפיסה בסרט) היתה שלהיות טרנסקסואלית טהורת דם זה הדבר האמיתי, וכל מני ארחי פרחי חובבי ג'נדר בנדינג הם רק הנספחים.
    עכשיו בהאזנה חוזרת זה נשמע לי פחות חריף, אולי כי זה מגיע בנפרד מהסרט או כי אני פחות מעורבת, או אולי מפני שהכנתי את עצמי לזה.
    יצויין שהרבה מהשירים האלה אני אוהבת, כי לפחות זו ניראות מסויימת, ו/או כי הם טובים מוסיקאלית.
    ויצויין גם שאני בטוחה שחלקם נכתבו בכוונות טובות.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: