Extinction never felt so good…

אחותי הכירה לי להקה חדשה והשירים שלהם תפסו אותי מיד. הם מאד אינטילגנטים, והמוזיקה מהירה ורועשת, כמו שאני אוהבת (הם גם חובבים, אבל זה לא רלוונטי).
שני שירים שלהם תקועים אצלי ב repeat בסלולרי. עם הראשון אני מזדהה כי פעמים רבות מדי בחיי אני נתקלת במצבים בהם אין לי ברירה אלא לזמזם את הפזמון החוזר של השיר הזה (רק מילים למאותגרי רעש). את השני אני אוהבת כי הוא אמנם מדבר על תעשית המוסיקה האמריקאית, אבל אני, אישית משליכה את המילים על פסטיבל ספציפי (רק מילים, שוב).
והנה השאלה – מה זה אומר עלי אם במקום לקרוא ברכבת אני מעדיפה לשמוע שירים על אידיוטים ודינוזאורים?
מודעות פרסומת

3 responses to this post.

  1. אני יודעת! אני יודעת!

    שאת סטודנטית, ואם יש לך זמן וכוח לקרוא את אמורה לקרוא מאמר!
    (מה, זו רק אני?)

    להגיב

  2. […] של האצה (ציטטתי אותו כבר פעם, אבל אני סומכת עליכם שלא […]

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: