שלום כתה א', שלום לגננת לגן…

אני עושה תואר שני כי אני רוצה. וגם כי זה חלק מההתמחות שבחרתי. אבל בעיקר כי אני רוצה. כי זה מגניב, והקורסים מדליקים, ואני הולכת ללמוד באותה אוניברסיטה עם המכשפה והחבצלת.

היום הראשון צפן בחובו מספר הפתעות. בהרצאה הראשונה הספקתי להתווכח עם המרצה ולמצוא חברה חדשה. בהרצאה השניה התבאסתי קשות כי התברר שהחברה החדשה ואני לא חולקות אהבה לאפידמיולוגיה. בהרצאה השלישית התאחדתי עם שני רופאים שלומדים איתי ויצרנו את שורת המגניבים. בהרצאה הרביעית חזרתי לחברה החדשה שלי, וביחד התחלחלנו מהסטטיסטיקה.
בערב שיחדתי את הגיבור בהכנת שיעורי בית משותפת. הוא היה צריך להשלים שורות של למדים ונונים, ואני הייתי אמורה לחשב מהו החציון של מכשירי הטלויזיה באיזור המרכז. הגיבור שלי הציע שנעזור אחד לשני ("אם את תסיימי קודם – את תכתבי לי חלק מהאותיות, ואם אני אסיים קודם אני גם אעזור לך בשיעורים שלך!")
ואז נגמר היום, והיה לי ממש, אבל ממש כיף.

היום השני התחיל בהרצאה מ-ש-ע-מ-מ-ת. ברחתי כל עוד נפשי בי לדיונון. זה כמו "מכלול" אבל בתל אביב, ושייך לאופיס דיפו. אוניברסיטה מוזרה. קניתי מחשבון, מחק ועפרון. הרגשתי ממש כמו סטודנטית אמיתית. אפילו ניסו להחתים אותי לחשבון סטודנט בדיסקונט!
התיישבתי לקפה עם הבנות. הן שלפו כל מיני מאמרים, ואני ניצלתי את המחק החדש שלי בשביל לעבור על כל התרגילים שלא סיימתי בערב שלפני כן. עדיין לא סיימתי אותם. החלטתי שאני לא מבינה כלום, למה עשיתי את זה לעצמי, ואני הולכת להכשל במקצוע הזה.
אחר כך חזרתי ללמוד. היתה הרצאה מרתקת על אפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות. בהפסקה ניגשה אלי מישהו שחשבה שהיא מכירה אותי. שיחזרנו אחורה. היא גם הוטרינרית שלנו. ולמדה ביסודי עם הבנזוג. וקנתה את הדירה הישנה של ההורים של הבנזוג. ובעלה עובד שני משרדים מהבנזוג.
הא.
אז הלכתי לצלם מלא דברים בספריה.
אחר כך היה עוד שיעור, שבו הפגשתי בין שתי החברות החדשות שלי. ציפיתי שהן ידלקו אחת על השניה מיד. זה לא קרה. נו טוף. לפחות שתיהן עדיין מדברות איתי.
אחר כך היה תרגיל בסטטיסטיקה. התברר שהמרצה שגה בנוסחא שהוא נתן לנו. יאי! אני כן מבינה כלום! נתתי את הדפים המצולמים לחברה החדשה הראשונה שלי. השניה צילמה ממני מיד, אז היא לא היתה צריכה אותם. הדפים טרם חזרו אלי – יש לי עד יום שני בערב לקרוא אותם.
ואז רצנו לרכבת, פיספסנו אותה, וישבנו ביחד עוד חצי שעה בשביל הכיף.

היום השני היה גם כיף, והנה ההפתעה הגדולה – מסתבר שבתואר השני הצוות הוא לא האויב של הסטודנטים! הם אשכרה רוצים שנבין מה הם מלמדים אותנו! והם מלמדים גם דברים מענינים! ויש לי רק שני מרצים משעממים, אבל לא נורא – יש נאנו, אז יהיה לי מה לעשות בשיעורים שלהם.

5 responses to this post.

  1. אז מה את לומדת, בעצם?
    ובעצם, דוקטורט לא אמור לנצח תואר שני, בעצם?

    להגיב

  2. אוי ואבוי…
    חוץ משיעורי בית. נשמע כמו שיטה מאוד כיפית לעשות אותם.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: