על הכתיבה בשניים ועל חייזרים תמנוניים עם מחושים סגולים

זה עבד ככה – לקני היה רעיון והתחלה ולי היה זמן. לקחתי את הרעיון ואת ההתחלה ומתחתי אותם.
שלחתי לו, והוא חרך את זה ודרש שאחזור לכתוב כמו שצריך.
חזרתי.
שלחתי.
קיבל אישור.
כתבתי.
בכיתי שנמאס לי מהסיפור ושלא בא לי לכתוב יותר.
התגובה היתה – "אין בעיה. את לא רוצה לכתוב יותר? תמחקי אותו."
היתה לי ברירה?
כתבתי עוד.
קיבל אישור, ותוספת.
סיימתי.
קיבל אישור, הערות אחרונות, וחותמת "גמור".

הכתיבה עם עוד זוג עיניים הפכה את הכל. במקום להיות משהו אישי זה תוצר זוגי. וכמו כל תוצר זוגי – הוא לא בדיוק שלו ולא בדיוק שלי, אלא משהו אחר עם חיים משלו.
אני לא יודעת אם זו דרך עבודה "מומלצת". אני גם לא יודעת להגיע לתובנות עמוקות, כי אלו בסך הכל אלפיים ומשהו מלים, לא רומן עב כרס. אני בהחלט לא מנוסה מספיק בכתיבה בשניים או בכתיבה בכלל בשביל להסיק מכך על תהליך הכתיבה לעתיד.

ולמרות זאת, הנה השנקל שלי בנושא –
כיף לכתוב עם עוד מישהו כי עוד עיניים בוחנות את הסיפור תוך כדי הווצרותו, ומחזירות אותו לדרך המתאימה תוך כדי כתיבה. לא צריך להגיע לסיומם של חמישים עמודים כדי לגלות שהיצירה המושלמת ראויה לפחזבל השכונתי, ותו לא.
כיף לכתוב עם עוד מישהו כי זה נותן תירוץ לאינספור מיילים עם חבר טוב שחולפים הלוך ושוב תוך התפלספות על דמויות שנמחקות מהסיפור הסופי.
כיף לכתוב עם עוד מישהו כי כאשר הבנזוג קורא את הסיפור בתהליך הווצרותו ומעיר על משהו אפשר להגיד, "אבל קני אמר שזה דוקא בסדר!" (עד שמגיעה הנקודה שבה הבנזוג מעדיף את עמדתו של הצד השני, ואני נאלצת להכנע).

והכי חשוב – כיף לכתוב עם עוד מישהו כי זה פשוט כיף. כבר שכחתי כמה אני נהנית לכתוב. כל כך הרבה סיפורים כתבתי לאחרונה מתוך צורך לכתוב אותם, ששכחתי כמה יכול להיות כיף לקחת רעיון ופשוט לגלגל אותו עד שהוא מקבל צורה שלמה. טוב לקבל תזכורת מדי פעם.

מודעות פרסומת

11 responses to this post.

  1. גם אני כתבתי לאחרונה בעיקר כי היה איזה זמן סיום אמיתי או דמיוני וכי פשוט רציתי להוציא את זה מהמערכת.
    רוצה לכתוב משהו ביחד? 🙂

    להגיב

    • בכיף 🙂
      למה לדעתך אני כל הזמן מציקה לך על הסיפור שאתה מפרסם בהמשכים אצלך?

      להגיב

      • הסיפור בהמשכים הוא בעיקר משהו שיכריח אותי לכתוב. זה אולי לא 500 מילים ביום אבל אם אני מתחייב ל-500 עד 1000 כל שבוע זה כבר משהו. אני אשמח לרעיונות ותגובות אליו אבל את זה אני מתכוון לכתוב לבד.
        אבל יש לי כמה רעיונות אחרים שעוד לא התחלתי אם את רוצה לשמוע.

        להגיב

  2. אם כי לאותן דמויות יש נטייה לצוץ בסיפורים אחרים

    להגיב

      • אני דווקא אוהב לשלב דמויות מסיפורים אחרים, כל עוד זה אפשרי. זאת אומרת, אני לא אזרוק דמויות מסיפור חייזרי אל סיפור גיבורי על אבל אם יש לי שני סיפורים שונים שמתרחשים שניהם באזור בית משוגעים מיוחד, אני חושב שזה משעשע אם מתייחסים למישהו מהסיפור הקודם.

        להגיב

  3. תגידי, איך, עם הגיבור והאצונת, יש לך זמן לכתוב כל כך הרבה? או כוח לזה בסוף היום?
    אני איתם בקושי שעתיים-שלוש-ארבע (תלוי מתי הולכים לישון) בסוף היום ואני מותש.

    להגיב

  4. עכשיו אני רוצה לקרוא את הגירסה עם התמנון הסגול.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: