יש המון סיבות להתלהבות שלי.
קודם כל – זה כבוד עצום להיות מעורבת בפרויקט כזה. הסיפור שלי נמצא בין סיפורים של שני כותבים מעולים של הספרות הספקולטיבית הישראלית, גיא חסון ולביא תדהר. אם הייתם אומרים לי לפני שלוש שנים שדבר כזה יקרה – הייתי מתפוצצת מצחוק.
סיבה שניה היא שהסיפור שלי נמצא באותו ספר ביחד עם סיפורים של כותבות נהדרות ואהובות עלי עד מאד. אם הייתם אומרים לי לפני שלוש שנים שלא רק שאני אדבר איתן כשווה, אלא שסיפור שלי יפורסם באותה אסופה יחד איתן – הייתי צוחקת עוד יותר.
סיבה שלישית היא הגדולה של האירוע. אוספי "הטוב שבטוב" תמיד היוו עבורי את פסגת הכתיבה הספקולטיבית האמריקאית. על כל מגבלותיהם – הם מקבצים את טובי הסופרים וכמה מהסיפורים הטובים ביתר שפורסמו אי פעם. זוהי הפעם הראשונה שדבר דומה נעשה בארץ, ואני מרגישה חלק מאירוע משמעותי בספרות הישראלית. אפילו אם לא יצאו יותר שנתונים, אפילו אם זה העותק היחיד שאי פעם יהיה – עשינו כאן היסטוריה.
סיבה רביעית היא שבשנתון כלולים גם סיפורים מוזמנים וגם סיפורים מועמדים לפרס גפן. זהו אושר גדול להכלל בשני חלקי השנתון. ושוב, אם לפני שלוש שנים…
אבל הסיבה העיקרית, המשמעותית ביותר היא קטנה ואישית.
אחרי שקני ביקש ממני סיפור לשנתון (כאמור, אם לפני…) – שלחתי לו התחלות של שני סיפורים. אחד הוא דחה (והוא הפך לתסכית, פורמט שהרבה יותר מתאים לו), ואת השני הוא קיבל.
הוא מבוסס בחלקו על שבריר חלום. התחלתי לכתוב אותו לפני שנים, קצת אחרי שהתחלתי לכתוב את הספר שלי, וזנחתי אותו מחוסר זמן.
אחרי שקני קיבל אותו, עבדתי עליו במשך זרחין שנמשך עד ארבע לפנות בוקר (חלקו בחברת קני, שעודד אותי לכתוב) כדי להשלים אותו. כאשר סיימתי האצבעות שלי כאבו, העיניים שלי צרבו, אבל הוא היה גמור.
הוא לא יצא כמו שתכננתי. הוא היה אמור להיות מצחיק לכל אורכו, ובמקום זאת הוא נעשה רציני וכאוב. למרות זאת, הוא אופטימי בהרבה מסיפורים אחרים שלי. אני אוהבת את הדמות הראשית שלו. היא קרובה אלי במידה מסוימת הרבה יותר מדמויות אחרות שכתבתי. עם כל השמחה שיש בו הוא מדבר על בדידות, ועל ההרגשה של להיות האדם הסטנדרטי בחברה שבה כולם ייחודיים. לאור החברים שלי, ובייחוד לאור האדם המדהים איתו אני חולקת את חיי, הרבה פעמים אני מרגישה בדיוק כך – האדם היחיד נטול המעוף בחברה שבה כולם מופלאים.
ובעצם, אולי מה שאני מנסה לומר (ולא כל כך מצליחה) הוא שריגש אותי לראות סיפור שלי בדפוס, ריגש אותי לראות סיפור שלי בספר, ומאד ריגש אותי לראות סיפור שויתרתי עליו לפני כל כך הרבה שנים לובש צורה בשחור על גבי לבן.
וזה מקום נפלא להגיד תודה לבנזוג שלי. הוא לא רק אחראי לקרוא את הסיפורים ולהתוות את דרכם. הוא בעל הרעיונות המקוריים בסיפורים האלה ("את צריכה לבחור מישהו שלא נלחם ממש. אולי חובש?", "עשית אותו חכם מדי כאן, תעשי אותו קצת יותר טיפש", וכמובן – "אם תהפכי אותו לסייבורג זה יתאים לנושא של התחרות")
תודה יקירי. בלעדיך אף סיפור מהשלושה לא היה נכתב.
תודה לכל מי שהיה מעורב בפרויקט – למגיהים (יעל, ריקה, ואלעד), לכותבים האחרים (הנה רשימה מלאה שלהם), לאגודה, לרמי (שצריך לקבל תודה בפני עצמו על השיוף המאסיבי שהוא מעביר את הסיפורים שלי), ובעיקר לאהוד, על החזון, היוזמה והיכולת להפוך את הטירוף הזה לספר עם 333 עמודים. אני חושבת שאני יכולה לדבר כאן בשם כל הכותבים – אתה לא נורמלי. למה עשית את זה לעצמך? בבקשה תעשה את זה שוב בשנה הבא!
Posted by starlit_maiden on ספטמבר 24, 2009 at 4:58 am
קרן, את ממש חמודה!
ממש כייף לקרוא את מה שכתבת. ואכן, כל הכבוד לכל העושים במלאכה… וגם לך. אל תשכחי את עצמך.
אני כבר מחכה לקרוא את השנתון. איך זה בדיוק הולך אם אני לא מגיעה לאייקון? שולחים לי אותו בדואר או מה?
Posted by lordgromit on ספטמבר 24, 2009 at 5:31 am
Re: קרן, את ממש חמודה!
מובן שזה יגיע בדואר לכל מי שלא יהיה באייקון.
Posted by אלודאה on ספטמבר 24, 2009 at 2:41 pm
Re: קרן, את ממש חמודה!
🙂
Posted by yael_cwen on ספטמבר 24, 2009 at 7:10 am
אני מזכירה, מי שרוצה להבטיח לעצמו עותק שישלח מייל ל scifi.israeli.anthology@gmail.com
Posted by starlit_maiden on ספטמבר 24, 2009 at 11:28 am
שלחתי מייל ברגע זה 🙂
תודה יעל!
Posted by yael_cwen on ספטמבר 24, 2009 at 12:56 pm
Re: שלחתי מייל ברגע זה 🙂
בתור חברת אגודה את מקבלת בכל מקרה. המייל נדרש רק לאנשים שרוצים יותר מעותק אחד או שהם לא חברי אגודה.
וגם זה עניין זמני, אנחנו עובדים עכשיו על הקמה של אפשרות רכישה באשראי, ואז אין צורך לשלוח מייל מעבר לבירורים או מקרים מיוחדים.
Posted by m_rejoicing on ספטמבר 24, 2009 at 7:24 am
איזה כיף לך! גם אני רוצה!
כמובן ששכחת לציין את העובדה שאת הסופרת היחידה שיש לה שלושה סיפורים שלמים בשנתון… כבוד.
(והיי! גם הסיפור שלי התחיל מחלום. זה יוצא שנתון די חלומי.)
Posted by אלודאה on ספטמבר 24, 2009 at 2:57 pm
Re: איזה כיף לך! גם אני רוצה!
זה באופן כללי רעיון חלומי!
Posted by galicola on ספטמבר 24, 2009 at 2:30 pm
מגניב!
וכבוד!
ומגניב!
וכיף!
גם אני רוצה.
Posted by אלודאה on ספטמבר 24, 2009 at 2:58 pm
וכיף, גם 🙂
Posted by kenny66 on ספטמבר 24, 2009 at 3:57 pm
אני עשיתי את זה לעצמי? זה היה רעיון של רמי (תודה) ואז כל מיני אנשים התערבו לנו ברעיון (בוג'י, MR ועוד כל מיני – תודה) והוועד משום מה החליט שאני מסוגל לעשות את זה וכל מיני אנשים עם מעבדי תמלילים התחילו לשלוח לי דברים (תודה ענקית!) ואפילו הסכימו להקשיב לחלק מהדעות המוזרות שלי.
אני אומר לך, אני מסתובב בחברה מסוכנת.
Posted by m_rejoicing on ספטמבר 24, 2009 at 6:38 pm
זה כי אנחנו אוהבים אותך, קני.
גם אם לפעמים קשה לראות את זה מבעד לסערת השיניים הנושכות של אלה שאלרגיים לעריכה…
Posted by אלודאה on ספטמבר 25, 2009 at 9:04 am
Re: זה כי אנחנו אוהבים אותך, קני.
מה פתאום? אם היינו אוהבים אותו לא היינו גורמים לו לעשות את זה.
אם כבר – זה מוכיח כמה אנחנו אוהבים את הכלבלב!
Posted by avgboojie on ספטמבר 28, 2009 at 7:43 am
אהוד שולת!!!1
וחוץ מזה, לקרן: תמשיכי.
Posted by leetal on ספטמבר 24, 2009 at 5:29 pm
❤
מגיע לך, ואת נפלאה.
ו-איזה מצחיקה, את חושבת שאת נורמאלית? 🙂
Posted by אלודאה on ספטמבר 25, 2009 at 9:05 am
LOL