ניצוץ ראשון

זו הפעם האחרונה שפיבלשתי משהו.
לא התכוונתי לא לכתוב, אבל היה עומס בעבודה, ואז הכנות לפנטסיקון, ואז עוד עומס, ואז…
בקיצור – לא כתבתי, ואני מרגישה שחלק מחיי נעלם אל השיכחה בשל חוסר התיעוד.
לא קראתי גם, שזו בעיה עוד יותר גדולה, כי פספסתי חלקים עצומים מחיי החברים שלי, ולא חיבקתי אותם בזמן, ולא אמרתי להם שהכל יהיה בסדר בסוף, ולא עשיתי שום דבר שחברה אמיתית אמורה לעשות.
העבודה עדיין כאן, והבלגן והעומס רק צפויים לגדול בחודשים הקרובים.

אז יש לי בקשה אגואיסטית להפליא –
אם יש משהו שאתם צריכים עוד כתף בשבילו – תשלחו מייל, או תתקשרו, או תסמסו, ואני מבטיחה להיות שם. ואם יש פוסט מעולה להפליא שכתבתם – תשלחו לינק. אני אשתדל לקרוא.

ואל תשכחו אותי…

מודעות פרסומת

7 responses to this post.

  1. {}
    את מותק.
    ואת באמת צריכה להרגיש רע שהרמת בהתנדבות חלק עצום מכנס בשביל כולנו!
    ושאת מנסה לפרנס משפחה!
    Bad! Bad!
    😉

    להגיב

  2. מי יכול לשכוח אותך בכלל??? 8-0
    ושתדעי לך, שזה הרבה יותר גרוע כשאת גרה מאה ומשהו קילומטר מכמעט כל החברים שלך. מצבך יחסית טוב.
    חוץ מזה, תקשיבי לליטל. ליטל חכמה.

    להגיב

    • הוד השרון מרוחקת כמעט מאה ק"מ מתל אביב, לא ידעת? (תשאלי את הנסיכה – היא תסביר לך)
      אבל תודה 🙂

      להגיב

    • כנראה שהעולם הזה הפוך מבפנים החוצה. כי את הרי גרה במרכז העולם (רמת ישי). מכיוון שהעולם עצמו נמצא על ההיקף, כל המקומות מרוחקים מהמרכז באותה מידה.

      להגיב

  3. חיבוק גדול חם ואוהב.

    להגיב

להגיב על leetal לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: