דברים

הגיבור אומר – "יש גיל שנה, ושנתיים, ושלוש, וארבע, ואינסוף."
אמא אומרת – "חמודי, אין אנשים שחיים עד אינסוף."
הגיבור אומר – "אבל אמא, לפעמים אני לא זוכר בן כמה אני, ואז אני בן אינסוף."
וכל כך הרבה חוכמה שזורה במשפט הזה.
פורים

"אמא! הנה עוד ילד שהתחפש לחקלאי!"
מצביע על עוד ילד מחופש לשטן שמסתובב עם קלשון ביד…


השנה הגיבור תכנן והוציא לפועל את התחפושת שלו, כמעט לגמרי בעצמו. הוא התחפש לטיל. תחילה יצאנו לחנות קרובה וקנינו המון קרטונים אדומים, וכובע אחד. אחר כך גזרנו מקום לידיים, סנטר, והדבקנו עם סלוטייפ כדי להחזיק סגור. אבא הכין כנפיים לרגליים, והגיבור היה מוכן כמעט לגמרי, פרט לדבר אחד חשוב. הוא הודיע שהוא לא "סתם" טיל, הוא טיל עם כלי נשק, ולפיכך הוא קיבל גם רובה לירות חיצי פלסטיק, כדי שהוא (הטיל) לא יצטרך להתפוצץ בעצמו.

מקורי, לא?

התינוקת היתה פרפרית, עם כנפיים שהכנתי לה לכבוד ההצגה שהיא השתתפה בה לפני שנה. פחות מקורי, יותר נוח לזחילה.

התחפושת של הגיבור לא היתה נוחה לריצה, ובמשך התכנון וההכנה הייתי צריכה להשתיק כל הזמן את הקול האמהי שפקד עלי לשכנע את הגיבור להחליף למשהו נוח יותר. הקול הושתק בהצלחה, הגיבור קיבל את התחפושת שהוא רצה, ואחרי חמש דקות בגן הוא נחלץ ממנה ולא חזר אליה יותר.
לפעמים אני ממש גאה בעצמי happy

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: