SSDD

היה לי שבוע מחורבן להפליא. השיא העיקרי שלו היה שהצלחתי להקליד עוור חלק מהימים.
ביליתי חלק נרחב מהשבוע בנסיון להזכר למה לעזאזל יצאתי לעבוד, מה היה לי רע בבית, והאם התמחות זה באמת כזה רעיון גרוע.
אין לי תשובות טובות לאף אחת מהשאלות.

אחי מופיע היום במוטורוק. יאי לו 🙂

מודעות פרסומת

8 responses to this post.

  1. מצטערת לשמוע:(
    בכל מקרה, כבעלת סמכות (צפיתי בכמה עונות של אי.אר)נראה לי שהתמחות היא דבר קשה ומתיש

    להגיב

  2. בעבודה שלי היה איזה שבוע שצוות שלם התלהב מאיזה אתר שמלמד הקלדה עיוורת, ולא כל כך הבנתי מה הסיפור.
    כי אלא אם אני מפספס משהו די עקרוני, אני מקליד עיוור כבר שנים. עברית ואנגלית.
    אז אמנם לא לפי השיטה(ארבע אצבעות בכל צד), אבל עדיין.
    יש הסבר?
    או שזה הפער הגילאי בין הדור שגדל עם מקלדת בידיים לבין הדור שגדל עם אטארי בידיים?

    להגיב

    • עם ארבע אצבעות זה יותר נכון, ופחות מעייף את האצבעות האחרות. אבל בכל מקרה – אני מסתכלת על המקלדת, כך שבשום צורה זה לא נקרא הקלדה עוורת…

      להגיב

  3. {חיבוק}
    אבל בכל עבודה יש את הימים המחורבנים האלה שבא לשרוף אנשים.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: