שונות

יש לי עבודה חדשה ומגניבה. האנשים נהדרים, והבוס שלי חובב (!) כרגע אני רק לומדת, כך שאי לא מוסמכת לדבר על העבודה ממש, אבל בינתיים היא נראית מעניינת ומאתגרת.
הנסיכה אומרת שהסטנדרטים שלי נמוכים מדי – אני מרוצה מזה שאומרים לי כל בוקר "בוקר טוב", שיש אוכל טעים בצהריים, שהקפה טעים ובלי הגבלה (ואפשר לשתות מספלים אמיתיים ולא מכוסות פלסטיק מגעילות), ובעיקר – שאני יכולה לחזור הביתה וישר לחבק את הילדים שלי כי לא נגעתי בשום חומר ביולוגי מסוכן במשך היום.
תחזיקו לי אצבעות שלא יפטרו אותי.

—-

מחר נגמרת הגשת הסיפורים לפרס עינת – קדימה לכתוב!

12 responses to this post.

  1. אולי גם הסטנדרטים שלי נמוכים מדי – אבל זה נשמע מצויין. מזל טוב!

    להגיב

  2. הייתה דמות קומירס שטענה שהמפתח לאושר הוא ציפיות נמוכות ושקית צ'יפס.
    אולי זה היה דוגברט מדילברט?
    בהצלחה לך!

    להגיב

  3. את כזאת מותק 🙂
    ואני שמח בשבילך!
    {}

    להגיב

  4. ושום מילה על הלפטופ החדש?
    (הנה, באתי. מה את מתלוננת מה?)

    להגיב

  5. מה שווה יום בחיים אם אין בו חומרים ביולוגיים מסוכנים?
    וחוצמזה, פגשתי את הבת שלך, חומרים ביולוגיים מסוכנים לא יכולים עליה.

    להגיב

  6. אני בעד. אני אפילו מוכן לקבל את…
    "Good night, Westley. Sleep well. I'll most likely kill you in the morning."
    כל עוד לא באמת מבצעים.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: