יומיים וקצת

יום ראשון

קמים מאוחר, נמרחים מול המחשב / טלויזיה. אחרי סופ"ש שבו הילדים היו אצל סבסבתא כל היום, וחזרו הביתה רק בערב כדי לינוק ולישון, אני צריכה יום איתם, אולי אפילו יותר ממה שהם צריכים יום איתי. בסביבות עשר אני מחליטה שכולנו נשארים בבית, ואנחנו יכולים להתפנות ליום פיג'מה אמיתי. הגיבור מזפזפ בין משחקים עם התינוקת, החתול והטלויזיה. בצהריים התינוקת נרדמת ואנחנו אוכלים ארוחה ביחד. כיף לי לשבת ולדבר איתו. אני לא מאמינה שהוא כל כך גדול. כשאני חושבת עליו הוא בן שנה, ובכל פעם אני מופתעת מחדש לגלות שהוא כבר מדבר, אוכל והולך לבד.
אחרי הצהריים, אחרי ערימת תקלות (קקי, בגדים שלא מסתדרים, חיתולים שצריך להחליף שוב ושוב) אנחנו יוצאים לבקר חברות של הגיבור. אחת קצת יותר מבוגרת ממנו והשניה קצת יותר צעירה. הגיבור והאחות הגדולה משתובבים ביחד. התינוקת יושבת במרכז השטיח, מאפשרת לצעירה להחליט במה הן "משחקות", עד שלצעירה נמאס, והיא נוטשת לטובת משחק עם הילדים הגדולים יותר. לתינוקת זה לא משנה – היא פשוט זוחלת אלי ודורשת ידיים וחלב.
אחרי חצי שעה כל הילדים מתייצבים ודורשים שנקפל להם מטוסי נייר. לגיבור יש דרישה מיוחדת – הוא רוצה מטוס עם פתחים להטלת פצצות. אני משכנעת אותו שאחד הקפלים הוא פתח לפצצות, והוא חוזר למשחק, מרוצה.
אנחנו, שתי האמהות, יושבות במטבח ושותות בשקט. הרחש של הילדים מתגבר כשהם מתקרבים, מדי פעם מבקשים שאתקן את מטוסי הנייר שהכנתי להם, אבל לרוב הם מצליחים לשחק בינהם בחדר הילדים.
הערב מתקדם, וכולנו מתיישבים לאכול ביחד. הגיבור מסית את הבנות לזלול טונה מקופסת שימורים במקום לביבות בטטה שהוכנו באהבה על ידי אמן. אני דוקא שמחה מזה, כי ככה נשארות לי יותר לביבות.
לילה, נפרדים לשלום, מבטיחים להתראות שוב בקרוב. אני מקווה שנצליח, עם החברה שלי מהצפון לא הצלחנו להתראות לפני סיום החופש הגדול.
וזהו. במיטה, בלילה, הגיבור נזכר שהוא מתגעגע למוצצי שלו. אני מבטיחה שנדבר על זה בבוקר, והוא נרדם.



יום שני

הגן של הגיבור מסודר, ואפשר סוף סוף לפתוח את שנת הלימודים.
כיאות ליום הראשון בלימודים הכל משתבש – אני לא מתעוררת מהשעון המעורר, אחר כך מתגלות תולעים בתיק הגן, שזוחלות מפלפל אדום שנשכח בפנים, ובסוף אני הולכת לאיבוד בדרך לגן.
אבל אנחנו מגיעים, ומתחבקים. אני מתכוננת להשאר איתו כמה שירצה, אבל הוא מטיל את עצמו בשמחה למעגל הילדים הצוהלים, בקושי זוכר לנופף לי לשלום לפני שהוא שוקע במשחק משלו.
אני לוקחת את התינוקת, ושתינו נוסעות אל המטפלת. התינוקת התחילה להפנים כבר שכאשר אני הולכת אני לא חוזרת, והיא ממאנת להפרד ממני. לבסוף אני מניחה אותה בידי המטפלת ויוצאת. מתחת לבנין אני ממתינה, אבל לא שומעת בכי. היא מתרגלת מהר לשינוי באווירה, ואני מציינת לעצמי שוב שכאשר היא תתבגר אני אצטרך לעודד אותה לדבר על רגשותיה. לא תמיד יש מה לעשות, אבל חשוב להוציא אותם, שלא יתמגלו.
יש לי פגישה במקום העבודה העתידי שלי, ואני מאחרת לחזור. אבא שלי אוסף את הגיבור מהגן, והם הולכים ביחד למוסך. בדרך הביתה הגיבור נרדם באוטו, ואבא שלי עולה איתו הביתה ומניח אותו במיטתו. אחרי שאני שואבת חלב, אני יוצאת למטפלת, ואוספת משם את התינוקת. היא אחרי בכי ארוך, ועיניה עצובות אלי.
מתכנסים בבית, נכנסים למיטה, יונקים. היא נרדמת עלי, והחתלתול מגיע להתכרבל גם הוא. הגיבור מתעורר ומצטרף למיטה שלנו גם.
בערב יוצאים לחתונה, ורק בדרך חזרה הביתה אני נזכרת ששכחתי לשאול איך היה לו בגן. הוא עונה – "בסדר", ולא מוסיף.
מחר אני צריכה לדובב אותו. חבל שהתינוקת לא יכולה לספר לי איך היה לה בגן. אני חושבת שהיא מתרגלת, אבל עצובה, ואין לי דרך להסביר לה שבכל פעם שאני הולכת אני גם חוזרת.

שוויציםיצאנו לחתונה, ולבשתי בטעות שמלה לבנה. הבנתי את זה בדלת, וחזרתי לאחור כדי להחליף לשמלה אחרת, שלא תסיט את תשומת הלב מהכלה. הגיבור הסתכל עלי ואמר, "אמא, אני חושב שגם אני צריך להחליף בגדים."
"למה?"
"כי יש לי חולצה לבנה."
הסברנו לו שאף אחד לא יתבלבל בינו לבין הכלה, ולבסוף הצלחנו לשכנע אותו להשאר עם החולצה. טוב שהוא לא התעקש שנחליף לתינוקת את הבגדים, כי גם היא לבשה שמלה לבנה…


התינוקת מדברת!
יש לה ציוץ בקול גבוה שמשמעותו "חתול" או "בעל חיים קטן על ארבע". יש לה ציוץ מיוחד לחתלתול וציוץ מיוחד לחתולה.
היא אומרת "בהבהבהבה" מיוחד בשביל לקרוא לגיבור, ומעין "המהמהםםםם" שמשמעותו "אמא תני לי אוכל עכשיו, עדיף מצד שמאל".
יש גם "אה!" שאומר "התעוררתי, שמישהו יקח אותי על הידיים!", ו"אהה!" שמשמעותו "אבא! התגעגעתי אליך! איפה היית כל הלילה?"
ויש אינספור שירי זחילה שהיא מזמרת במשך היום, וחסרים לי בכל רגע שבו היא רחוקה ממני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: