פרס גפן

פרס גפן הוא פרס ספרותי המוענק כל שנה ליצירות בולטות בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה, מזה תשע שנים. עכשיו, ממש עכשיו, החלה ההצבעה לשלב א', שהוא שלב הניפוי הגדול. חמש היצירות הטובות בכל אחד מהתחומים יעלו להצבעה בשלב ב', במהלך פסטיבל אייקון.

זכאים להצביע בשלב א' רק חברי האגודה למדע בדיוני ולפנטזיה, מה שאומר שזו הזדמנות מצוינת לכל קוראי הבלוג שאינם חברי אגודה להתפקד לאגודה ולהצביע לפרס גפן!

בהמשך, הסיפורים הקצרים המועמדים השנה לפרס גפן או תקציריהם (או כלום. תלוי מה התפרסם אונליין).
כן, גם אני שם.


בואו ניפגש עוד שבוע ונחליף רשמים על הסיפורים?

אבות ודגים / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
אביב / רותם ברוכין (בלי פאניקה)
אוברטורה / עידו גנדל (מרקורי – גיליון 1)
איותי לילה / לילי דאי (אתר האגודה)
אל פאסטור / עידו גנדל (מרקורי – גיליון 3)
אנטי גלגול / עידו הרטוגזון (חלומות באספמיה – גיליון 18)
ארץ האגדות / ורד טוכטרמן (בלי פאניקה)
במקום בו מאבדים ספרים / לילי דאי (בלי פאניקה)
גאיה / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
גונזזו / יעל פורמן (בלי פאניקה)
דורות / לביא תדהר (חלומות באספמיה – גיליון 17)
דל שפתייך / רותם ברוכין (מרקורי – גיליון 8)
דמדומים / אביב שנר (בלי פאניקה)
דע איפה אתה חי / ניר יניב (אתר האגודה)
האיש והאגדה / הדר וייס (המימד העשירי – גיליון 33)
האפורים הקטנים של בנימין שניידר / ניר יניב (חלומות באספמיה – גיליון 18)
הילד ששנא אגדות / עידו גנדל (אתר האגודה)
הסימפוניה העשירית / רפי תורן (המימד העשירי – גיליון 33)
הפוך / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
חי אי פעם / יהונתן זילבר (חלומות באספמיה – גיליון 17)
ים/יבשה / דנה כץ (אתר האגודה)
כרובים / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
מאתיים אלפיות השנייה / עידו גנדל (חלומות באספמיה – גיליון 17)
מורשת / אהוד מימון (אתר האגודה)
מעגל / קרן לנדסמן (בלי פאניקה)
מצא אישה מצא טוב / ורד טוכטרמן (אתר האגודה)
מתי מדבר / עידו גנדל (חלומות באספמיה – גיליון 18)
נוף הבית האבוד / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
סיפורי פלישה / לביא תדהר (חלומות באספמיה – גיליון 18)
צעד ועוד צעד / רוני גורן (מרקורי – גיליון 1)
רגעי סיום / ניר יניב (חלומות באספמיה – גיליון 17)
ריח / חגי אברבוך (חלומות באספמיה – גיליון 18)
רק זמן / אסף אשרי (חלומות באספמיה – גיליון 17)
שעה אחת ולנצח / מורן בן-דוד (מעריב – מוסף פרומו, 15.2.08)

מודעות פרסומת

21 responses to this post.

  1. תגידי, רק בדמיון שלי או שמתישהו קצת לפני עולמות, רותם התבכיינה שהשנה לא יהיו לה בכלל סיפורים מועמדים? למיטב זכרוני, החצופה אפילו האשימה אותי (משהו על זה שהשנה לא עשיתי פרויקט המשך ל"חלום בהקיץ").

    להגיב

    • בעולמות באמת לא היה כלום. שני הסיפורים האלה התפרסמו ברגע האחרון.
      גם לי יש רק אחד שהתפרסם ברגע האחרון.

      להגיב

      • אני יודעת. אני עדיין חושבת שזה משעשע. נראה לי שאני עוד אזכיר לה את זה בעתיד כשהיא תתבכיין שהיא לא כותבת שום דבר… 🙂

        להגיב

        • זו באמת היתה שנה מאוד, מאוד לא פורה עבורי.
          שני סיפורים, אחד מתחרות ואחד שנכתב לפני שנה והתברבר אצל עורכים שונים כי הם רוצים משהו שיותר דומה לסגנון הרגיל שלי. ועוד אחד שלא כתבתי לתחרות של בדיון ועוד אחד שהבטחתי לאור ועוד לא סיימתי לכתוב. לא, זו בהחלט מועמדות של הרגע האחרון.
          וכל הכבוד לאצה על הקישורים. 🙂

          להגיב

          • Re: זו באמת היתה שנה מאוד, מאוד לא פורה עבורי.

            אם משווים את השנה הזו לשנה שעברה – כן, זו לא היתה שנה פוריה. מצד שני, אם משווים את השנה הזו ללפני חמש שנים…
            ואני שמחה בכל שנה שבה את כותבת. זה נחמד 🙂

            להגיב

          • Re: זו באמת היתה שנה מאוד, מאוד לא פורה עבורי.
            מה שהאצה אמרה.
            והעם רוצה ספר. העם רוצה שני ספרים. העם רוצה שלושה ספרים, ושיתחרו זה בזה על פרס גפן באותה שנה! 🙂

            להגיב

    • א. זו באמת אשמתך. חלום בהקיץ היה פרויקט נהדר.
      ב. אנא ראי סעיף א', ותקני בהקדם 😉

      להגיב

      • למרבה הצער אין לי לא זמן ולא אנרגיה לעשות שוב דבר כזה בעתיד הקרוב. אני מסכימה שזה היה פרויקט נהדר (נהניתי ממנו ברמה יוצא מגדר הרגיל – מבין כל הפרויקטים שהייתי מעורבת בהם בקהילה, רק מחלום ליל קיץ נהניתי יותר), אבל אני צריכה כרגע להשקיע את משאביי הזעומים במה שנקרא "לעשות לביתי". יעני, עבודה וכתיבה.
        כשהספר ייגמר, אולי קצת יתפנה לי הראש. בתקווה, במהרה בימינו.

        להגיב

        • נו, באמת, ממתי כתיבת ספר מהווה תירוץ ללא לעשות שום דבר אחר?
          לא, אין צורך לתת לינקים לפוסטים היסטריים שלי מלפני שנה. ממש לא… 😉

          להגיב

          • באמת רותם התחילה בזמן האחרון להתלונן שאני יותר מדי נשמעת כמוך ("אוף, אני לא מספיקה לישון כי כל פעם המוזה תופסת אותי ממש לפני השינה") וזה מעצבן אותה. 🙂

            להגיב

  2. יו, הקישורים עובדים!
    אחלה פוסט

    להגיב

  3. תודה וכבוד (ויקר) על ההשקעה! 🙂

    להגיב

  4. תודה על הקישורים.
    יש עוד כמה שלא קראתי, וכמה שאני צריך לקרוא שוב, אבל בגדול אני כבר יודע למי אני בטוח מצביע.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: