שחזור מהיר

הדוכסית רותם יצאה בליל שישי ה 13 לטיול עם 13 כלבי השאול שלה, ו354 זומבים רדפו אחריה ואכלו אותה. הנסיף נפומיאשי צפה בהכל וצייר זומבית בצבע שחור על קנבס שחור, על אף שהדם הכחול של הדוכסית התיז על הקנבס. לאחר מכן הוא הזעיק את החלילן מהמלין שיציל אותו מהזומבים.
החלילן ניר צלצל במשולש הענק שלו (אחרי שהוא קיבל את הקריאה במכשיר הנייד המתועב והמקולל של החלילן המקורי מהמלין), מה שהבריח את הזומבים.
המכשפה גילי הטילה כישוף על גינת הירק האורגנית של הרוזנות יעל ויעל, והכישוף הפך את כל המלפפונים לעגבניות, זאת בשל איבה עתיקת יומין בינה לבין הדוכסית רותם, שאיכשהו כללה את התפרצות כלבי השאול של הדוכסית לגינה והחרבתה.
הארכיבישוף, הוד קדושתו יואב, ניסה לפתוח פורטל לגיהנום, ולשם כך גייס את כשפיה של המכשפה ריקה בעזרת מתווך שהתחזה לבא כוחו של הנסיך נפומיאשי. זאת מכיוון שהארכיבישוף ניסה לנקום ברוזנות יעל ויעל. הוא החליט לפתוח פורטל לגיהנום על אף שלשכנתו משכבר הימים, אם המנזר ליטל, היה פורטל משלה לגיהנום, אבל זה היה פורטל לשימוש אישי בלבד והארכיבישוף לא ידע זאת.
אני, הרבנית, זימנתי את הזומבים שהיו עשויים מכלוב צלעות, לב ורגלי מלפפונים, בעקבות הסכם עבר עם זיו קיטרו, שהייתי הפילגש שלו בעברי הרחוק. זו היתה ברית דמים שנחתמה בדם (מצדי) ובקרח (מצידו) לזמן 355 זומבים בליל ירח מלא-ריק נראה ובלתי נראה בו זמנית. אבל אחד הזומבים נפל ובגלל זה היו לי רק 354.
הנזירה מיצי הלכה להופעה פעילה של מופע הקולנוע של רוקי כשהיא לובשת מחוך וביריות מתחת לבגדי הנזירות שלה ועל מצחה מצוירת V כחולה. הפטרון הקדוש של האומנים הבלתי ממומשים, פיליפסן חסר הידיים, הכניס אותה להריון מאחורי מרכז בארבור, שם היא החייתה את שלושת כלבי השאול החסרים של הדוכסית רותם.
הרוזנת יעל (השניה) השתמשה בשפמם הוורוד של כלבי השאול בכדי להפוך את הכישוף שהוטל על גינת הירק האורגנית שלה ושל הרוזנת יעל, ולהחזיר את העגבניות למלפפונים.
אם המנזר ליטל פתחה את הפורטל לגיהנום לשימושה האישי בכדי להחזיר את כלבי השאול לרשותה של הדוכסית רותם, וכן מכיוון שהיא היתה מעורבת במזימות של כל בני האצולה שהשתתפו בסיפור. היא גם צבעה את כל קירות המנזר בורוד כדי לגרום לנזירה מיצי לבחילה, בכדי להאכיל את פשוטי העם.
ליצנית החצר רוני הביאה שלום בין הזומבים, כלבי השאול והעגבניות הענקיות בעזרת כדורי האש שלה, שיוצרים חושך (אבל מאירים את סביבתם היות והם משתקפים במראות שעל צווארם של כלבי השאול).
המרקיזה ליאת השתמשה בכלי זינו האבוד של הקדוש פיליפסן (שאוכסן במוזיאון הרכבות בחיפה), שלפה מתוכו את הטוש הורוד השקוף שהיה חבוי בו, וציירה V על מצחה של הנזירה מיצי (לאחר שהרוזנת יעל מחתה אותו מהמצח הקשקשי והמקורנן שלה)

אה, והנסיך נפומיאשי הוא עוור צבעים ובגלל זה הוא לא מבחין בין חושך לאור.

הו, זה היה כיף.

מודעות פרסומת

8 responses to this post.

  1. שכחת את מכונת הזמן
    שהנזירה מיצי הכינה מפימו ושולבה בפורטל של אם המנזר ליטל ,והיא זו שאיפשרה לה לבשל את המרק מעל הפורטל על אש הגיהנום, למרות שהגיהנום כבר קפא.
    ובאמת היה כיף 🙂

    להגיב

  2. הידד!
    פיליפסן לא הכניס את הנזירה להריון כיוון שידיו (בעזרתן הוא מכניס להריון), וכן כלי זינו, נכרתו על ידי כדור האש שחמק ממפיקת ליצנית החצר רוני.
    המרקיזה ליאת אספה את כלי זינו שנעלם מן המוזאון וכן את העותקים שלו, שהיו שקופים אבל בכל אחד מהם היה טוש בצבע אחר, וציירה את ה-V על מנת לברר אם בידה המקור (כתום) או אחד ההעתקים.

    להגיב

  3. אני לא מאמינה. לא טרחתי לעשות לוג אין בשבועיים האחרונים והצלחתי להחמיץ את הפוסט הזה (ולקלל אותך לשווא על שאת מטיחה בי בארונים בלי להסביר)

    להגיב

להגיב על אלודאה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s