עדכוני תינוקת

היום לקחתי את התינוקת לאופטופטריסטית (כמו אופטומטריסטית אבל עם רשיון לתת טיפות עיניים ולכן לבצע בדיקת ראיה מלאה).
היא לא פוזלת.
בזאת מצאתי עוד משהו ש"רק אמהות שהן רופאות עושות לילדים שלהן".

 


היא זוחלת, ומנקה את הבית מכדורי אבק טועים, תופסת את הזנב של החתולה ומכניסה בטטות מהסל האורגני לפה. היא מדברת עם הגיבור, ועם החתולה ואיתנו, אבל בקולות שונים לכל אחד, ויש לה בכי של "כואב לי", בכי של "אני רעבה" ובכי של "לאן כולם נעלמו?", כאשר כולנו מתפזרים בבית והיא נשארת בחדר אחר. היום גיליתי שהיא מסוגלת לטפס על מדרגה נמוכה, ולרדת ממנה חזרה. היא נעמדת על הברכיים, קופצת במקום וצוחקת בפה מלא חניכיים ורדרדים. כאשר מושיטים לה כפית היא מכניסה אותה לפה, והיא טורפת בטטות מעוכות, גזרים מבושלים ובננות.
היא גם אוהבת אגסים, אבל את זה עדיין לא הזדמן לי לתת לה יותר מפעם אחת. לא אוהבת עוף. בכלל. יורקת אותו בשאט נפש.
"נשיקה" מבחינתה מתפרשת ללעיסת סנטר או ליקוק לחי של אמא. חיבוק מספיק חזק מוציא ממנה צחוק מעומעם.

והיא שלי. כולה שלי.

מתחילה לחשוב – איך יראו החיים שלנו בעוד שנה? בעוד שנתיים? ומתברר לי שהגן של הגיבור הוא פתרון נוח ונעים, עם מבוגרים שאני סומכת עליהם. ואם הוא בגן, הרי שצריך לעבוד כדי לשלם על הגן, ולכן הפיה תצטרך להכנס למשפחתון גם כן.
אז בינתיים אני מאריכה את הזמן שלנו ביחד, מתענגת עליו יותר מכיוון שאני יודעת שהוא קצוב, וכבר מעכשיו מתחילה להתגעגע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: