איש מוזר וסיוט עוד יותר מוזר


אני מתנצלת יותר מדי, אני יודעת, אבל זה כל כך מוזר שזה שווה פוסט בפני עצמו (אפילו שזה השני שלי היום, ועוד לא התיישבתי לכתוב התרשמות מעולמות כמו שצריך).

היה לי סיוט שאדם אחד מההפקה שולח מייל לכל הקאסט עם התוכן הבא –
קראתי בפייסבוק שלה ש(השם של הנסיכה) מאד אומללה, ואני חושב שכדי לשמח אותה אנחנו צריכים להעלות מחדש את חלום ליל קיץ. בשביל לעשות את זה צריך לעשות מספר דברים – לגנוב תלבושות, לארגן אולם, להעלות כנס נוסף ולהפטר מ(השם שלי).
נודע לי ש(שוב, השם שלי), בעצם שונאת את כולכם, היא מאד שמחה שהיא לא תצטרך להיות שוב מעורבת בהפקה הזאת, ובכלל – היא תיעבה כל רגע ורגע מהחזרות האחרונות.
כדי שנוכל להפטר ממנה באופן יעיל אני מבקש מכולכם לעשות את כל ההתארגנות עכשיו, כל עוד היא ישנה "בגלל הבת שלה" (הסוגריים בסיוט המקורי), והיא לא תספיק להגיב.
(השם של הנסיכה), אני רוצה להגיד לך שמאד רציתי להשתתף במחזה הפעם, ורק בגלל אותה (שוב השם שלי) לא עשיתי את זה. היא בעצמה אמרה לי כמה היא לא סובלת אותך, וכמה היא לא מסוגלת להיות איתך עוד רגע אחד.
אני פונה אל כולכם בבקשה להפסיק לקרוא ל(השם שלי…כמה מקורי…) בשמה, אלא לפנות אליה רק בכינויים (וכאן השם שלי הופיע במגוון כינויים בהשראת השם שלי).

בחלום נורא נלחצתי מכל הענין. התחלתי לדמיין איך כל החברים שלי מההפקה לוקחים את מה שהוא אומר ברצינות, וחלמתי שאני מעירה את הבנזוג כדי שהוא יגיד לי האם להגיב לזה או לא. מרוב לחץ התחלתי להתעורר, ובשלב החצי-חלום-חצי עירנות שהייתי בו, נלחצתי עוד יותר כי הנה, באמת ישנתי בגלל הבת שלי, ואם זה אמיתי, הרי שגם המכתב מאותו אדם אמיתי.

ואז צלצל הטלפון.
מהצד השני של הקו היה אדם שאמר שהוא הגיע לשמוע את ההרצאה שלי בכנס, אבל לא הספיק להשאר, ושהוא רוצה להתכתב איתי בנושא מלחמות. הוא אמר שהוא מבית אלפא, מבוגר, ושהוא לא מתמצא במחשבים, לכן הוא רוצה לקבל את הכתובת שלי כדי להתכתב איתי בנושא.
האינסטיקט הראשוני שלי אמר לי להסכים ולכן סירבתי לו. רק אחרי שניתקתי חשבתי שאולי זה היה רץ החרבות המהולל שמנסה למתוח אותי. אם כך היה – אני מתנצלת, ידידי היקר, הייתי ממש מעורפלת כאשר עניתי לטלפון.

ועכשיו, אני הולכת להביא ירקות הביתה ולהפסיק לחשוב על דברים מוזרים למשך חצי שעה שלמה.

מודעות פרסומת

9 responses to this post.

  1. ואני הלילה חלמתי שקראתי ספר מד"ב מדהים. כל כך מדהים שכבר תכננתי את הביקורת שאכתוב עליו בפורום.
    ורק כשהתעוררתי קלטתי שהמצאתי עלילה שלמה, כנראה מדהימה (בעיני עצמי) ושאני לא זוכרת ממנה מילה
    ~צלמית זעופת גבות~

    להגיב

  2. אמא'לה!
    איזה חלום נוראי!
    להעלות שוב את חלום ליל קיץ עם הבן אדם הזה?! ונראה לך שהייתי מסכימה?!
    אף על פי שזה מאוד מחמיא לי שבאופן לא מודע ניסית גם לנחם אותי וגם להניח שהוא כן נהנה בסיבוב הקודם ובכלל רצה להשתתף בהפקה, למרות שאת יודעת שזה לא נכון. 🙂
    ומן הסתם אין צורך להגיד את זה, אבל האמת, נראה לי שנהנית נורא בסיבוב הזה, והקאסט מת עלייך, ואני מתה עלייך, והתרומה שלך להעלאת המחזה היתה חשובה במידה שלא תיאמן, ואני לא יכולה להודות לך מספיק. ואת נהדרת.
    והאדם ההוא נשמע ממש מוזר.

    להגיב

    • Re: אמא'לה!

      אני מקווה שהם יודעים כמה נהנתי הפעם, ושאני מרגישה שזו זכות להשתתף בהפקה הזו, ושהם לא יזכרו רק את קיטורי ה"כמה קשה לי"…

      להגיב

  3. וואו. פויה. חיבוק לך.
    ואני מקווה שעכשיו שהחלום שלך הוציא את הרעיון המוזר הזה אל האור, הוא יתפוגג.

    להגיב

  4. אוי… {חיבוק}

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: