בית

היום גיליתי שאני מתגעגעת לתורנויות.
לא באמת, לא לריצה להחיאה או לליווי אינסופי.
לחבר'ה, לישיבה סביב שולחן שחור עם כיסאות מתנדנדים, לחצי ביצה, לחם אחיד וגבינה לבנה בשתיים בבוקר.
לשיחות מטופשות עם האחיות במיון. לחיוכים, שחוזרים אלי רק כי חייכתי ראשונה.
לקפה מהדוכן בכניסה.
לרעש של מכונות ההנשמה במסדרון, בדרך למיטה המאולתרת.

אני חושבת שאני בעיקר מתגעגעת לחזרה הביתה. לפיצוי על הלילה החסר.

הגיבור היה חולה השבוע. בהתחלה חום, אחר כך נזלת ושיעול גרוני. אחרי שאבחנתי אותו בצורה מבריקה (זה וירוס…), נשארתי איתו בבית. "עד שירד החום" הפך ל"עד שהשיעול ירגע" שנגמר ב"קמנו מאוחר הבוקר, אז כבר נשאר בבית…".
בהתחלה הייתי מרוצה – הנה, אני נשארת עם הילד והכל בסדר, השמיים לא נופלים, אני לא מטפסת על הקירות, או "משתגעת", או כל כינוי אחר למה שקורה לאמהות עובדות שנשארות עם הילד בבית.
בימים הראשונים הוא ישן כל הזמן, או סתם התרפק עלי. אז היה כיף.
אבל היום….
קמנו מאוחר, והוא לא רצה לצאת מהבית, והוא היה מלא מרץ (כי הוא ישן המון בימים האחרונים), והורדתי את העוגיות מהשיש, אז הוא גם התמלא בסוכר (וגם אני…).
איפושהו לקראת הצהריים גיליתי שאני סרוחה על הספה, רואה תוכניות טלויזיה משעממות, יש לי בחילה, וכל מה שאני רוצה הוא לשלוח את הגיבור לגן כדי שיהיה לי קצת שקט.
בום.
שמעתם את זה?
את הרגע שבו ההבנה ש'להשאר בבית עם הילד' זה יותר מ'להשאר בבית עם הילד'?
איזו מין אמא אני שלא רוצה להיות עם הבן שלה? איזו מין אמא אני, אם אחרי ארבעה ימים אני רוצה להפטר מהיצור הזה שמסתחרר לי בבית בלי סוף?

אבל זה לא באמת היה בום של שבירת תקות וניפוצן.
זה היה בומצ'יק. אפילו לא ממש זה, יותר צלצול של אסימון שנופל (לצעירות ביננו – זה דומה לרעש של צג של סלולרי שפוגע ברצפה).
הצעתי לו ללכת למיטה.
"לא רוצה לישון!!"
"לא, אתה לא תלך לישון. רק נשכב במיטה ונסתכל על התקרה, טוב?"
אחרי הבכי המנדטורי נכנסנו למיטה המשותפת, התכרבלנו, התכסינו.
התעוררנו כמה דקות לפני שראש המשפחה חזר הביתה מעוד יום של ציד במשרד.
שיחקנו, קראנו, אכלנו ארוחת ערב, והוא הלך לישון קצת לפני 11 בלילה.

מסתבר שאני לא באמת מתגעגעת לתורנויות.
אני מתגעגעת לשנת הצהריים ביום שאחרי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: