הסוף

התג שלי מצורף לדף לבן עם שלוש חתימות.
ותמה לה שנה.

נתתי עציץ של תות למזכירה שלנו. "העציץ הוא כמו סטאז'ר" הסברתי לה – "הוא צריך שידברו אליו הרבה, שילטפו אותו וישקו אותו לפחות פעמיים בשבוע".

לא ליטפו אותי, לא דיברו איתי, ולא השקו אותי, אבל עברתי את זה.
ארבעה חודשים בפנימית (אחד מהם מבחירה).
חודשיים בילדים (אחד מהם מבחירה)
חודשיים בכירורגיה.
חודש במיון.
חודש ברפואת משפחה.
שבועיים בטיפול נמרץ ילדים.
שבועיים במיון ילדים.

חודש חופש.

שנה.

תרועת חצוצרה לא נשמעה, גם לא הלמות תופים. אבל לא יכולתי שלא לפזם I DID IT MY WAY עד שהגעתי לאוטו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: